איךְ תִּסְתָנֵן שִׁכְחָה אֶל מָבּוּל המִלִים
שׁנֵחְרצוּ לְמַרְגלוֹת העֶצִים הַקָרִים
וְקַפְאוּ בַּהָכָּרָה. לא יִתְנוּ מיִם.
רקפות מְבוהלות זוֹקְפוֹת ראשֵׁיהֵן
הן בִּיקְשוּ לְהחרִיש
אַךְ היְתָה שׁם אוֹזְנךָ
חזקה וְשׁוֹתֶקֶת, אֵיתָנָה
וְזָכָּה שׁאֵפְשָׁר לְצָיֵר בָּה וּלְסָפֶּר
המלִים הקֵלוּ עלַי כְּמוֹ אַסְפִּירין
לְמֵתָּה
וְלא היה שׁם אַף אֶחָד
מִלְבַדְךָ
וּפסעתִי לְצִדְךָ עד קְצֵה הַרְחוֹב
מִצְטָעֶרֶת עִם כּל צָעָד אָפֵס
כְּשׁהגָענוּ לרמְזוֹר
כְּבר הייתִי בּת חמֵשׁ
וּבְתוֹם מעבר החציָה
כְּבַר לא הייתִי.
נפלא, חגיתוש, ונוגע ללב
רקפות מבוהלות זוקפות ראשיהן = יפהפה
וואוו וואוו וואוו שיו
נפלא . אבל הוא זה שלא שמע ואת זו ששרדה?
אז בלילה קר של פברואר הלכת ונעלמת, בגללו?
אל מתצטערי, המשיכי מכאן תמיד קדימה.
אהבתי מאוד את השיר הענוג והרגיש שלך, חגית
איזה יופי, והסיום חזק ומצמרר.
כתיבה מלאת השארה
עברית כל כך יפה (:
זה כל כל חזק:
כְּשׁהגָענוּ לרמְזוֹר
כְּבר הייתִי בּת חמֵשׁ
וּבְתוֹם מעבר החציָה
כְּבַר לא הייתִי.