ביושר מְשול במדינה
בעורמה עשה לך מלחמה
בישוב דעת זְכה במנוחה
כְּכל שיִרבּו האיסורים וההגבלות
כן ירבֶּה עָנְיוֹ של העם
ככל שירבו חוקים ותקנות
כן ירבו שודדי המשפט
ומומחי החוק
ככל שיִרבּו כלי הנשק
כן תרבֶּה האלימות
ככל שירבו המפעלים
כךְ יהיו יותר דברים
שלא צריכים
לכן אמר החכם
נוקט אני באפס מעשה
והדברים מסתדרים על הדרך
לא מתערב
והשנוי נעשה מעצמו
כאשר אני ישר עם עצמי
גם האחרים
שומרים אתי על יושר
גם אם אני בטלן
ולא עושה הרבה
הברכה תמיד איתי
ועם אלה שסביבי
בּריא
ממחלת
הקנאה
הייתי
רוצה
שוב
להגיד
שאין
בְּרכה
כמו
הפּשְׁטוּת
לאו טסה, ספר הטאו, תרגום ניסים אמון
אוקיינוס הקברניט
תודה על המובאה הנפלאה והמדויקת שיש לחקוק בשערי משרדי הממשלה ובלבבנו.
אין ברכה כמו הפשטות.
למען הדיוק, נסים לא תרגם אלא פירשן לדרכו. זה באמת עושה הכל יותר עכשווי – אבל גם פחות אוניברסלי מהמקור.
"באין מרומם את בעל היכולת
יישמרו האנשים ממחלוקת.
באין מוקיר את הנדיר,
יישמרו מגנבה.
באין מציג את הנחשק,
יישמר ליבם ממבוכה". (דאו דה צ'ינג 3)
והמסקנה:
"לכן מושל החכם
במלאו את הבטן,
בהחלישו את הרצון,
בחזקו את העצמות;
בשומרו את האנשים
מדעת רע ושאוף לטוב
אינו מניח לערמומיים לפעול.
מושל בלא פעולה,
ובכך מושל הוא בכל."
לא חשוב מה תרגום ומה פרשנות
זה שהבאת, מקצועי
ושווה מאוד
תודה לחגית ולאמיר. הלואי והשלטון שיקום עלינו יבין זאת.
כל כך הרבה בכל כך מעט מילים.
אין ספק שחוכמת המזרח פותחה לרוב כיעוץ הכחמים למלך והמלך הצמיד תמיד לניהולו את חבורת החכמים, בכלל ליזיק לשליטים שלנו, לא לממשל ולא לשליטי הממון. ואת בהחלט צודקת חגית. אבל בימים ההם שלושה דברים עמדו בראש עדיפויות לפי הסדר: מוסר, בטחון ושיגשוג העם. כאשר הראשון והשלישי נשכחו כמעט, גם ההמלצות כבר לא מועילות. אך תזכירי שוב שוב. אין ברירה, אולי יהיה הנס וביבי יקרא ויפנים את לאו טסה. מושג אי-עשייה חייב פרוש כמניעת צורך בעשייה ואמיר צודק כאן. החוכמה הזאת מאוד עכשווית.