בימת אורח – יוסף הלפר (בעברית)

סיפור מאת יוסף הלפר

מה מוכר ספרים הגון עושה עם סרטים פורנוגרפים שמוצאים את דרכם אל חנותו?

ובכן, אם אתה בחור נחמד שאוהב לעזור לאחרים, כמו גם לקחת סיכונים מטופשים, אתה מציע אותם למוסלמי אדוק ואז מחכה לראות מה יקרה.
(הייתי שומר את הפורנו לעצמי, אבל כשזה קרה הם לא תאמו לסטנדרטים הארוטיים שלי. אני גם לא רוצה למשוך סוטים אל המוסד האלגנטי שלי.)

     אז ככה זה קרה: כאשר התחבטתי מה לעשות עם הסרטים, נכנס פנימה ישמעאל, מוסלמי אדוק שעובד בשכנות לי, בחברת שיווק. הצעתי לו את סרטי הפורנו וניסחתי זאת כך: "האם אתה תרצה, או אולי עומר ירצה, את הדיסקים האלה כמתנה?"

 הוא נעץ בי מבט ספקני ושאל למה אני "מחלק אותם?"

אמרתי שאני לא אוהב למכור כאלה דברים בחנות שלי. אבל חשתי שהוא מתלבט האם לקבל אותם או לו, אז הצעתי "תן אותם לעוֹמַר".

כעת הרשו לי לציין שעומר וישמעאל מקורבים באיזו דרך וגרים בכפר במרחק מה מן העיר. אני מניח שהכפר הוא די מסורתי, עם נשים מכוסות ברעלה וכדומה. אבל זה לא הרתיע אותי מהצעתי הנדיבה. הייתי על טייס אוטומטי. נחוש בדעתי שהוא ייקח אותם. בכל מקרה, אני זוכר שהם נהנו לפזול ולהציק לנשים ברחוב (בעיקר עומַר המאצ'ו), אז הנחתי: מה כבר יש להפסיד? הם ייהנו מהם!!!

עומר פחות מסורתי מישמעאל. הוא גם בחור מאוד גדול. גדול וחזק, אבל בדרך כלל הוא נוח וחברותי. (הוא פעם לכד אותי בחיבוק דוב והניף את 93 הקילו שלי למעלה כמו כלום).

בכל מקרה, ישמעאל לקח את הסרטים ממני ואמר: "אני אתן אותם לעומר". מרוצה מעצמי שבתי לעבודתי.

שעה חלפה; למעשה כבר שכחתי מכל העניין, כשישמעאל פרץ בסערה לתוך החנות ועיניו השחורות יוקדות מזעם מבעד לצל של שעה חמש.

"תגיד לי את האמת ג'ו, ואל תשקר" הוא אמר. "האם אתה אמרת לי לתת את הסרטים המלוכלכים האלה לעומר, כן או לא?"

גמגמתי משהו על זה שאמרתי לו "קח את הסרטים האלה, ואם לא בשביל עצמך,אז תן אותם לעומר…. אני חושב."

"אל תשקר לי ג'ו, אתה אמרת לי:תן את הסרטים האלה לעומר, כן או לא?"

"בסדר, ישמעאל, זה ייתכן, יכול להיות שאמרתי, "תן אותם לעומר, זה לגמרי אפשרי, אבל אני לא בטוח, כוונותיי היו רק להפטר מהם, ואמרתי לעצמי החבר הראשון שיכנס לכאן, אציע לו אותם, ואז, וואלה, אתה נכנסת פנימה! אבל אז נזכרתי שאתה מוסלמי אדוק, אז במחשבה שנייה זה לגמרי אפשרי שאמרתי "תן את אלה לעומר.", בלי כוונה אמיתית לתת אותם לך או לעומר, פשוט היית האדם הראשון שנכנס לכאן, אם אתה יודע למה אני מתכוון, בלי להעליב כמובן.

"בסדר, אבל תזכור מה שאמרת ג'ו, אתה אמרת: תן אותם לעומר."

"זה ייתכן ישמעאל אבל הזיכרון שלי מעט מעורפל, זה לחלוטין אפשרי, בלי להעליב ישמעאל, באמת, ובבקשה, בבקשה אמור זאת לעומר."

הוא יצא בסערה החוצה, ואני חשבתי לעצמי, חרא, נדפקתי!!!

לא לקח זמן רב עד הרגע המפחיד שבו הצל של עומר הגיח מעל שולחני ושפת גופו זועקת סכנה.

"האם אי פעם ביקשתי ממך לתת לי פורנוגרפיה? האם אי פעם ביצעתי ממך הזמנה לפורנוגרפיה?"

"לא, עומר, בוודאי שלא, כמו שאמרתי לישמעאל, או יותר טוב מזה, מה שאני חושב שאמרתי לישמעאל היה "קח את הסרטים האלה ו/או תן אותם לעומר…בלי כוונה להעליב, רק חברות, אני לא חשבתי כמובן." חזרתי שוב על כל התרחיש עם עומר, מתרתח על חוסר ההבנה התרבותית המוחלטת הזו.

"תרגיש חופשי להחזיר אותם בחזרה", הצעתי.

"זה בלתי אפשרי, השלכתי אותם לאשפה!"

ואז פתאום הוא חייך ונישק אותי על שתי הלחיים עם חיבוק שובר עצמות. (נשיקת המוות? עומר פעם הוריד לקרשים שוטר בעבור חוסר הבנה פחותה מזו, וישב כמה זמן בגלל זה, הבחור לא מפחד מאף אחד.) והוא אמר: "אני מאמין לך ג'ו."

   "אלוהים, תודה עומר, הפחדת אותי לרגע!"

יומיים לאחר מכן נתקלתי בעומר. הוא נראה במצב רוח טוב, אז העזתי לשאול על מה הייתה כל המהומה עם הסרטים. הוא אמר לי שהוא בדיוק התחתן עם אחותו של ישמעאל, ושישמעאל ממש נעלב על שהוא "מזמין" סרטי פורנו ממני. הוא המשיך הלאה ואמר שהיה להם ויכוח פראי ושזה לא היה העסק המחורבן של ישמעאל, אפילו אם הוא הזמין את הסרטים ממני, ושהוא האדון של הבית שלו והמלך של הטירה שלו והוא יצפה באלף סרטי פורנו אם הוא ירצה.    

ואז הוא קרץ לי ואמר שלא, הוא לא באמת זרק את הסרטים, ושהוא ממש נהנה לצפות בהם, ושאם אי פעם אקבל עוד, להתקשר אליו מיד. אבל לא להגיד לישמעאל.