אתה לְהָתִיר רְאִיָתִי אֶל מַרְאוֹת החוֹפֶשׁ
בְּלַיְלָה זֶה אֵין בְּךָ שׁוּם מִעוּט
לִי מוּכָּר מִקוֹדְמֵי גִּלְגוּלַי
עוֹד לִפְנֵי הכּל לִהְיוֹת
לְנוֹכַח הגֶשֶׁם כֵּלַי מִתְאָחִים
וְאתה כְּכָל אָדָם
בְּחֵזְקָת מָשִׁיח
גַּלוּתְךָ הִיא
תַּפְקִיד
לְהתִיר רְאִיָתִי
אֶל מַרְאוֹת החוֹפֶשׁ
בְּלַיְלָה זֶה אתה לְהתִיר
אוֹתִי
לִרְקוֹד מוּלְךָ
לְהִתְעוֹרֵר מִתַרְדֶמָתִי
לְאַמְצֶנִי לְפֶרַח שׁאֵין בּו שׁוּם מִיעוּט
בּמְעִיל גֶּשֶׁם לָבָן מכִין לִבִּי
לְהַקְשִׁיב לאֵשׁ
וְלרוּח יש קוֹל מְרַפֵּא
מִכָּל חוֹרְבוֹת מִבְצָרִי. עוֹד לִפְנֵי הכָּל לִהְיוֹת.
יפהפה, חגיתוש
אוהבת את השירים, חגית
ואוהבת את המילה "התרה" שזהו גם שם אחד מספרַי
גלותך היא תפקיד להתיר את ראיתי אל מראות החושך -שורה מכוננת לטעמי המציגה את האהוב כמשיח המתיר את הכבלים ומשחרר את ההתבוננות ,אהבתי
חגית,
איזה יופי. "עוד לפני הכל להיות"- כמה פשטות לכאורה יש בשורה הזאת. וכמה זה כל כך לא פשוט- פשוט להיות.
חגית היקרה
שיר כבד, לקח לי זמן להתיר אותו…
הסוף כובש.
להתראות טובה
טובה היקרה, מה כבד בו?
הכול מותר?
כן
בעיני קצת מקושקש.
שיר טוב יש לו ציר עליו הוא נשען, אפילו אם אין לציר הזה שם. המילים כאן הולכות לאיבוד.
מה רצית לומר כאן? לא ברור. וזו לא חייבת להיות אמירה פילוסופית. אפילו אמירה רגשית. אין קוהרנטיות בין החלק הראשון לחלק האחרון בשיר.
דימויים יפים
מקסים בעיני התחביר הכאילו קלוקל וההתחברות של הכל ביחד
יפה חגית, כאילו כתבת הפוך
ואולי גם זה סוג של התרה.