אוקיינוס הקברניט
הָיַלְדָה הָנִשְכָּחַת שֶל עַצְמִי
מחליקה מן השמים
יוֹרֶדת וְנִכְנֶסת לִפְגוֹש את האישה
הִיא בָּאָה אלי בְּלִבָּה, שָם הָכֹּל, בְּלבָּה.
וְלִי כְּבַר אֵין אַף מַחְשָבָה טְהוֹרָה.
הִיא מְהַנְהֶנת בְּרֹאשָה בְּהָבָנָה,
מַכְנִיסָה אוֹתִי לָהֵיכַל, מוֹשִיבָה אוֹתִי בפינה,
מְשָמֶשֵת מֵיתַר בתיבת תְּהוּדָה,
מָפִילָה אוֹתִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר לתְנוּמָה
מצווה עָלַי הִתְלַכְּדוּת עִם הָהָכָּרָה
ונרדמת מעל שָדַי.
יַלְדָתִי אֵינָה יְכוֹלָה להיוֹת דָבַר
שאֵינוֹ קַשוּר בּקְדוּשָה.
יפה ורגיש הדיאלוג עם הילדה הקטנה שבך ,אהבתי במיוחד את השורות האחרונות , חבל שהקדושה הזאת אינה נשמרת לאורך החיים ,גן עדן אבוד
חנה, תודה, אך אולי גן העדן אינו אבוד. ואפשר לשוב אליו דרך אהבה לילדה אחרת שגם היא מתוכנו.
ונראה גם חגית, שהגוף הוא אף מקדש – היכל
והתלכדות זו בין אותה ילדה שבך לאישה שבך
היא הדבר הטהור ביותר. שיר חזק.
סיגל, זה רעיון יפה מאוד. מוסיף מימד אימננטי לשיר.
שיר יפה, את מרגשת אותי מאוד.
תודה רבה הילה.
חגית, יפה הפגישה עם הילדה שבך. שהיית. שעדיין. היא יכולה להבין ולקבל את זה שאין בך אף מחשבה טהורה. היא יכולה לשמש מיתר בתיבת תהודה. כמה יפה.
מירה, זה נכתב בתקופה כזו, מאז ילדתי את בתי ושב הטוהר אל חיי.
כנראה שזו הדרך היחידה שלנו לשוב אל הילדות בשנית.
יפה הפגישה ומרגשת !
חגית, שיר חזק ומורכב. מרגישים את אהבתך חסרת הגבולות לבתך.
נעמה, זה מעניין, כי השיר נכתב שנים רבות לפני הולדתה. מתוך כמיהה לגאולה בידי איזה סוג של טוהר.
חגית, באשר האהבה שם הקדושה. חמודה הבת שלך.
אמיר, תודה רבה, אני מסכימה אתך. ואומר גם שבנך ילד יפה תואר.
יפה דימוי הילדה למיתר בתיבת התהודה הנשית.
יפה. מאוד הזכיר לי שיר שכתבתי, אני קראתי לה הילדה שהייתי אולי מפני שהיא מעולם לא נשכחת. אולי אעלה אותו מאוחר יותר. שיר התבגרות או מדוייק יותר, פגישה
ילדינו קשורים בקדושה.
גם אנחנו היינו קשורים לקדושה אצל הורינו?
שיר יפה, ועצוב שהילדה של עצמך שבאה לבקר לא מוצאת אך מחשבה טהורה.
זה כנראה לא נכון כי אם יש לך ילדה המחשבה הטהורה שם.