חגית גרוסמן
נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב.
ספריי:
2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית
2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה
נהדר. אני מקווה לבוא.
שירה, אשמח לראותך.
הכרתי את מירי בהיותה בת 17. היא הייתה חברה של גיסתי. וגם אחר כך.
חגית, שמחתי שבאתי אז ליאיר הורביץ אבוא גם הפעם. להתראות.
אשמח מאוד לראותך
הייתי שמחה להכירך ואת כולם, אך אני בחופש…
פנו דרך
להתראות בהזדמנות אחרת וקרובה
טובה
ההזמנה מאוד יפה.