אוקיינוס הקברניט
איךְ לבוא אל הדברים אם לא מן הגב
לְאור יום
חתול שחור פּוֹסע על מעקה הקומה השישית
הַמְלֶט עם פַּרְוָה. גולגוֹלֶת שְׁחוֹרָה.
אשה עם גרון יבש משתעבדת לְבֵיתהּ
משליכה על גבו דלי ריק
כפות רגליו רטובות
הוא אינו מוֹעֵד
לאור היום השישי
מישהו חייב לעשות את זה
אהבה אינה אלא קללה
שירה היא קללה
קפה, סיגריה, אין זמן
אִשָּׁה משתעבֶּדת לביתהּ
איךְ לבוא אל הדברים אם לא מן הגב
בְּהחבא לנשוף הבל פה יבש, צמאון לשירה
כל משורר הוגה באפשרות כליאתו
וסומך על שירתו כמרחב נוסף בתא
אךְ בְּלי חיים אין שירה
אולי יש לבוא אל הדברים מן הבֶּטן
וּמשם לטפס וּלְכוון אל העיניים כְּדֵי לִשְׁאוֹל:
"איזה דברים בדיוק?"
שיר נפלא חגית
אני שוקל להביא אותו לתלמידי כשיר "ארס פואטי".
חוץ מזה לא נמאס לי להגיד לך שמחזור השירים שכתבת לזכרו של אביך הוא מהדברים היפים שקראתי מימי.
גיורא
גיורא, גם תגובה זו, היא מהדברים היפים שקראתי מימי. תודה על שהעלית בי חיוך.
"איזה דברים בדיוק"? התבוננות פואטית, חכמה ורגישה חגית על התהום ועל המעקה הבו זמניים שיש באהבה, בשירה ובחיים. איך ללכוד את הדברים בעצמם ואיך להפוך את הקללה לברכה – איזה דברים? אהבתי.
כתבתי לך בפוסט על החתול ללא מענה.
משה, נראה לי שקריאתך רגישה מכתיבתי, אתה מצליח להאיר לי מחשבות קסומות שלא חשבתי עליהן. כמו רעיון המעקה שמזכיר לי את שימבורסקה.. תודה רבה.
סחרחרה של סתירות שיוצרת מערבולת של תהיות
דפנה, הלוואי שהיית מרחיבה את דברייך קצת יותר
חגית, אני עכשיו יוצאת כשאחזור אנסה להסביר את עצמי יותר
השיר בכל אופן מיוחד והמילים מדברות כמובן בחיוב אבל את צודקת צריך לפרט
לפעמים התגובות שלי כמו זריקת חכה למים?
מצד אחד מן הגב מצד שני לאור היום
גם אין חיים בלי שירה ומצד שני תחושת הכלא שהשירה כביכול מרחיבה אותו אבל גם לא.. זו התחושה שלי של אור יום עם החבא ושל מרווח בזכותה-השירה אבל גם של פח יקוש
דפנה, דברייך מעניינים מאוד. הצלחת להראות לי איך הדברים נשברים ואחוזים זה בזה בו זמנית. דרך נקודת מבט זו, אפשר להבין יותר. תודה רבה.
אביה בן דוד, השמיעי קולך!!!
היי חגית
איך לבוא אל הדברים, שאלת השאלות, בפורטה? בפיאנו? בגאז בקלאסי, בתזמורת? בסולו?… נו איך??
שיר גדול מכניס את החיים לתעלה הנכונה
להתראות
בקרוב
טובה
טובה היקרה
נראה לי שלבסוף העיקר הוא פשוט לבוא אליהם, האיך יבוא אחר כך.
חגית היקרה
בטח להוא לבוא
עם הדברים
היום חשבתי על השיר שלך… הוא המשיך להתנגן לי, מותר להעיז, מותר לטעות, מותר להפתיע, השאלה שלך ממש מרגשת אותי.
להתראות טובה
נפלא, חגיתוש.