אוקיינוס הקברניט

        העוֹלם הוא מָעְיָן כָּחוֹל בְּקרְקעית עַפְעפַּיו אֵשְכָּב בִּשְחוֹר אִישוֹנו לא ארָדֵם לְעוֹלָם כּכְלִי מעבר לְרוּחוֹתיו, בְּהעָדר האוֹר כָּל הלילה אהובִי מקָרֵב יָדוֹ מִחוּץ לָעוֹלם הזֶה, כְּתוֹנתו הכְּחוּלָה מִתְמָזֶגֶת בּמְנוּחָת הגוּף, גם הקיץ בּחוץ בִּשְמִיכָה מִתְכָּסֶה כּכְלִי מָעָבָר לְרוחותַיו, גּוּפִי לְקוֹלוׁמוּשְאָל כָּל הלילה אהובִי הֵכְרחִי עד אֵימָה וְאָיוֹם בְּהֵכְרַח.    

     השמלה מאת חגית גרוסמן    את לובשת את השִׂמְלָה הלבנה וגרביךְ צְחורות מעל קרסולךְ הרזֶה הן בּוֹקְעוֹת מתוךְ נעלי סירה לְצד נעלי עקב וְשִׂמְלָה שְׁחוֹרָה נְעוּלָה בְּאזוֹר החזֶה. אז היה מקום טהור וְלבן ומרוחק בעינייךְ לְצד עיניה השְׁחורות כְּעורב רעב. אני רואה נִפְרשֹוֹת ידייךְ מעל עוגת קומותיים בוערת אל מול מקרופון מרובע אביךְ תְּכול המבט שוקל כל תנועה ...