קרא משורר, פסיכותרפיסט, אמן פלסטי
.jpg)
מתוך הסדרה "ירקון"
קרא
-
מרדכי גלדמן
מרדכי גלדמן הוא יליד מינכן (1946), בנם של פליטי שואה מפולין, שעלו לישראל ב 1949. למד באוניברסיטה בר-אילן ספרות עולם (לתואר ראשון) ופסיכולוגיה קלינית (לתואר שני). עוסק בפסיכותרפיה בגישה אקלקטית, שבסיסה פסיכואנליטי. ספרי שיריו:" זמן הים וזמן היבשה" ( הוצאת שוקן, 1970); "ציפור" (הוצאת סימן קריאה, 1975); "חלון" ( הוצאת סימן קריאה, 1980); "66-83, שירים" ( הוצאת סימן קריאה, 1983); "מילאנו" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988); "עין" (הוצאת סימן קריאה, הספרייה החדשה, 1993); "ספר שאל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997); "זמן" - פואמה מלווה בתחריטיו של משה גרשוני ( הראל מדפיסים, 1997). "שירי האבל" עם הדפסי משי של פסח סלבוסקי (הראל מדפיסים, 2000)."הו קירי יקירי" (הוצאת קשב לשירה, 2000) "שיר הלב" (הקיבוץ המאוחד 2004 ). ספרי עיון: "מראה אפלה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995) "ספרות ופסיכואנליזה" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998) "אוכל אש, שותה אש"(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002) "העצמי האמיתי ועצמי האמת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006) "ויהי במראת הכסף" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007). מפרסם דרך קבע בעיתונים ובמגזינים("שיחות", "אלפיים", "שבו") מסות ומאמרים המתייחסים לאומנויות ולפסיכואנליזה. שימש כמבקר האמנות של "הארץ". שיריו תורגמו לשפות רבות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, יוונית, פולנית, קרואטית, סינית, רוסית, ערבית. פרסים: פרס חומסקי לשירה (1983), פרס ראש הממשלה (1996), פרס ברנר (1998), פרס עמיחי (2005)פרס ביאליק למפעל חיים בשירה (2010). ייצג את ישראל כמשורר בביאנלה לשירה בליאז', בלגיה (1995) וב"עונת התרבות הישראלית בצרפת" (1998). אצר תערוכות :"מפלס פרטי" (ציור, פיסול, מיצב, צילום) גלריה שרה קונפורטי, 1992; "ייחוד" ( ציור פיגורטיווי), אגודת הציירים ת"א, 1994; "חולון-בת ים (6 צלמים), אגודת הציירים ת"א, 1999. ציוריה של הלן ברמן, אגודת הציירים 2003. תערוכת יחיד לפסח סלבוסקי, ביתן האמנים 2005."גן עצמאות – גן פתוח", ביתן האמנים 2007 הציג בתערוכות קבוצתיות: "משולש ידידותי" עם פסח סלבוסקי ומיה כהן לוי (ציורים ותצלומים), גלריית בי"ס לאמנות קלישר (1998); "מותי א'", (תצלומים) עם גדי דגון, גלריה פאר (1998) . "על גדות הירקון", (תצלומים) מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005. הוראה והרצאות: סדנאות רבות לכתיבת שירה; סמינריון למ"א על ספרות ופסיכואנליזה באוניברסיטת באר- שבע (2003); סדרת הרצאות במכון ואן ליר על שקספיר כפסיכואנליטיקן (2004) ועל הרוחני בחיי יום יום מפרספקטיבה פסיכואנאליטית (2005).
איזה יופי
כל ציפור במצב צ(ב)פירה אחר
גיורא
הברקה חמודה, גיורא
וואו. איזה כיף להתחיל את היום עם התמונה הזאת. מרחיב את הלב. תודה מוטי.
שירה, תודה. אני שמח להתחיל לך את היום ברוח טובה.
איזה יופי מוטי. לאמצעי קוראים חיים. אני מכיר אותו.
אמיר, אני מהרהר בתגובתך. האמצעי הוא בעיניי ציפור נזיר. האם כעת כשאתה צריך לתקשר בכמויות לרגל הפסטיבל אתה מתגעגע לחיים "האמיתיים" כנזיר?
מוטי, מרגש משמח. תודה
תודה, שולמית
מוטי, מקסים, גם ריח המים עובר את המסך..(נראה אוסף מכובד כבר. לתערוכה)
תודה תמי. ריח המיים ( לאו דווקא בירקון ששם הוא לעתים קצת באוש, בפרט בקייץ) נראה לי חומר מצוין לשיר. התצלום נעשה בחורף. אז יש למים ריח מעורר גם בירקון.
מוטי, הריח שהרגשתי היה באמת ריח של חורף.
עַל שֶׁלָּשׁ צִפֳּרִים עוֹמֵד הַשֶּׁקֶט,
נוֹשֵׁף בָּרוּחַ,
שׁוֹאֵף לָנוּחַ.
תמי, שלוש שורות כנגד שלוש הציפורים. שיר קטן על השקט שצולם.
כמה נדיר להצליח לתפוס בעדשה כך.
ולחשוב שכל זה 5 דקות נסיעה ממקום העבודה שלי. אני אתחיל לבקר שם בזכות הסדרה שלך. מקסים.
אני נהנה לחשוב, איציק, שבעזרת המצלמה שיפרתי לך את הדרך לעבודה ממש כשם ששיפרתי לעצמי את הנוף השכונתי.
איזה יופי, מוטי. נדמה לי שבתמונה הקודמת, באותו פוסט שהסרת, כבר אמרתי על ההשתקפויות בתמונות שלך, שהן נהדרות. מכירה תערוכה על השתקפויות בצילומי בתים / ערים. אני חושבת שבסדרה שלך ירקון יש השתקפויות נהדרות שמערבבות בין מים לשמיים ולאדמה.
יפות הציפורים בעין המצלמה שלך, מוטי, מעמדת המתנה למעוף
תמונה מעניינת לפרשנויות, אחת מהן היא "מחוץ למסגרת"
אורה,הנטיה לפרשנות היא בעניי סוג של מצב השראתי.
גם מנוחה, חנה. חניון הציפורים.
מירה, מעניין לחשוב על מעמד ההשתקפויות בתצלומים. חומר למחשבה. עולם של כפילות לכאורה, אבל גם נוצר תמיד משהו חדש, כמו בתודעת האמן.
אכן כפילות. וגם מה הממש ומה הבבואה.:)
מוטי צילום נפלא, והשחף מימין במחול מעופף, יוצר אשליה כאילו משעין ראשו למסגרת, הוא שיר. תנוחת הרגליים והקרבה לעץ מעוררת אסוציאציות על הצלוב.
משה, נראה שתודעה השראתית ופרשנית נעורה אצלך כמין ציפור הפורשת כנפיים.
איזה יופי, כמה תנועה ומוסיקה שקטות יש כאן, ברגע ה"קפוא" של התצלום. איך הצלחת ללכוד אותן כך ולא ברחו? יפהפה.
תמר, היה זה רגע חורפי איטי ומתון וכפי ששמת לב אף מוסיקלי. התצלום נעשה מרחק והניצודות אינן יודעות.
תענוג.
מתכתב אולי עם שלושת האנפות האקוורליות של איריס? בפןסט שלה על החלום ושתי הסקיצות
מי שמעז עלול להיפגע. אבל טוב שיש מי שמעז. אפשר לשבת מול הצילום ולחשוב עוד ועוד.
מיכל, מקווה שיהיו לך פנאי וחשק לעצור ולהתבונן.
מירי, תודה. צולם בחורף לפני כשנתיים להערכתי.
ברור היה לי שהפריים שלך בא מעולמך האינדיוידואלי , פשוט נוצרה אצלי התכתבות שכזו.
שלושה בעלי כנף ביחד ולחוד. כל אחד פונה למקום אחר ועושה שימוש אחר בכנפיו.
יופי, יופי.
מריו, שלוש ציפורים אינדיווידואליות. ובכ"ז
כל השלוש ציפורים, וכולן משתמשות באותו חניון.
תודה.
איזה צלום מדהים, הנחיתה העמידה המעוף והכסף האמיתי זה שעל פני המים, הכל בשבריר שניה. נפלא
אני חש, חני, שיכולת לשחזר את שבריר השניה הזה. מבעד לתגובתך אני חש את השיחזור ונזכר מחדש ברגע הצילום.
פשוט יפיפה.
תודה יעל
מוטי, איזו חגיגה מעודנת על רקע כחולי השמים המצויירים על המים
איריס, להערכתי כבר הפך ציור בתודעתך. ישות בין צילום לציור.תודה
מוטי, ראית ציפורים רבות יופי. תצלום נהדר.
סיגל, בה במידה,יופי רב ציפורים.בתודה
יופי של תמונה, גם מבחינת התנועה של הציפורים וגם המים נהדרים.
תודה עדנה ושבת שלום
יפה, קומפוזיציה טובה. מצלצל כמו קסילופון.
לוסי, דימוי הקסילופון נראה לי הפלגה מוסיקלית חיננית מאוד.