קרא משורר, פסיכותרפיסט, אמן פלסטי
הרעיון להציג כעת את השיר הזה התעורר בליבי אחרי שקראתי את סיפורו הקצר של סמי דואניס
הוֹי אֲהוּבִי*
הוֹי כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ
מֵת עָלֶיךָ, מֵת עָלֶיךָ
כְּאֵב הָאַהֲבָה שׂוֹחֶה כִּצְלוֹפָח
בְּכָל כְּלֵי הַדָּם שֶׁלִּי
כְּשֶׁאֲנִי מֵבִיא אוֹתְךָ אֶל חֲדָרַי
כְּשֶׁאֲנִי לוֹגֵם בִּשְׁקִיקָה אֶת רֻקְּךָ
אוֹ מוֹצֵץ לְךָ
אוֹ מְלַקֵּק אוֹתְךָ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ
בְּלִי לַעֲקֹף דָּבָר
וְלַקְקָנוּתִי הַשִּׁיטָתִית כִּמְעַט גּוֹמֶרֶת אוֹתְךָ
הוֹ כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ
הָיִיתִי שׁוֹהֶה בְּגוּפְךָ שָׁעוֹת, לֵילוֹת שְׁלֵמִים
מְקַיֵּם תְּנוּעָה בְּמִקְצַב גַּעְגּוּעִים
בַּשַּׁעַר הֶעָמֹק הַכָּנוּעַ לְתַעֲנוּגוֹ
חוֹדֵר עוֹד וְעוֹד אֶל הַלֹּא-נחדר
מְמַלְמֵל שְׁטֻיּוֹת שֶׁל יוֹנִים
מְתַחְבֵּל לְמַכֵּר אוֹתְךָ לְעֶקְרוֹן הָעֹנֶג
וְהָיִיתִי מֵנִיחַ לְךָ לְהִשְׁתַּהוֹת בְּגוּפִי
לוֹ מַמָּשׁ רָצִיתָ בְּכָךְ
אַךְ כְּכָל שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ
אֲנִי מְגַלֶּה אֶת מֶרְחַקִּי מִנַּפְשְׁךָ
שֶׁכֵּן בְּעֶצֶם אֵינִי מַכִּיר אוֹתְךָ
וְהֶכֵּרוּתֵנוּ אֵינָהּ מְסַפֶּקֶת כְּדֵי לְהַכִּירְךָ
גַּם אִם נִמְשְׁכָה חֳדָשִׁים וְשָׁנִים
כִּי אַתָּה עַצְמְךָ חִידָה לְעַצְמְךָ, סוֹד סָמוּי
וּבִמְיֻחָד אֲנִי יָרֵא אֶת חֲצִיצַת גּוּפְךָ
וּבְעֶצֶם זֶה הָאוֹהֵב אוֹתְךָ
גַּם הוּא לֹא לְגַמְרֵי מֻכָּר לִי
וְגַם הוּא מִסְתַּתֵּר
בְּגוּפוֹ אוֹ בְּעַרְפִלִּיּוּת מִלִּים.
אַךְ שְמָעֵנִי אֲהוּבִי
אֶפְשָׁר כִּי כָּל אַהֲבָתִי כְּלַפֶּיךָ
לֹא נוֹעֲדָה אֶלָּא לַהֲפֹךְ אוֹתְךָ
לְאָדָם מֻכָּר
לְאָדָם הַמֻּכָּר כַּאֲהוּבִי
לְמִי שֶׁהוּא קֹדֶם כָּל וְאַחֲרֵי הַכֹּל
אֲהוּבִי
וֶהֱיוֹתוֹ אֲהוּבִי הִיא אֵיכוּתוֹ הַמַּכְרַעַת
וְכָךְ אֵעָשֶׂה גַּם אֲנִי לְבָרוּר וְקָסוּם
שֶׁתְּכוּנָתוֹ הָעִקָּרִית הִיא אַהֲבָתְךָ
הוֹ אֲהוּבִי גַּלֵּה לִי מַה שִּׁמְךָ
הוֹ אֲהוּבִי אֱמֹר אֶת שְׁמִי
* מתוך "שיר הלב" (הקיבוץ המאוחד 2004)
יפה וחכם ומרגש.
(ה"חודשים ושנים" זה רפרנס לאבידן?)
שמח על ביקורך כאן, לי. אם יש כאן רפרנס כלשהו לאבידן הריהו לא מודע. לאבידן במיטבו שמורה אצלי חיבה גדולה.
שיר יפה ונוגע-נפש על מתח התשוקה הזה שמתקיים בין קירבה לזרות ומסתורין.
(ב"שיעורים מורכבים בעניין פשוט" שפרסמתי פה לפני כמה ימים היה בתגובות דיון שלם על הלגיטימציה הנפשית שאנחנו נותנים לפינג פונג הזה)
היי אמיר. הזרות הבלתי נמנעת,האימננטית, דוחפת לעתים להשתמש בהתאהבות כדרך ליצירת זהותם החדשה והזמנית בהכרח של האהוב והאוהב. אחד השימושים, מיני רבים, שאפשר לעשות באהבה.
תשוקה עד כלות למי שבעצם לא מכירים ממש אבל מאוהבים בו.
כְּאֵב הָאַהֲבָה שׂוֹחֶה כִּצְלוֹפָח
בְּכָל כְּלֵי הַדָּם שֶׁלִּי
דימוי שמאוד דיבר אליי.
אציק, שמח שתיאור התשוקה הזה דיבר אל לבך. תודות
תאור התשוקה בשני הבתים הראשונים נהדר — ההתמסרות שלך, ככותב, לתשוקה, מסחרר.
תודה יעלה. ככותבת מיומנת מאוד גם את מבינה בוודאי שדי קשה לכתוב על תשוקה גופנית בצורה טובה.
מוטי, שיר אדיר, עצום
מוטי, שיר מלא תשוקה, כמעט מרגישים את פיצפוצי התפוצצת שלה להתמזגות . אהבתי מאד
אורה, התגובה שלך נראית לי הורמונלית. משמח
מוטי , לא ידעתי שיש לך יכולת אבחנה כזו ממרחק, כמעט הייתי אומרת שיש לך כוחות על טבעיים, אבל נוח לך לחשוב כך אז יופי, העיקר שאתה שמח
אורה זה היה כמובן בהומור. חשבתי שבשמיעת הפיצוצים יש משהו מההפלגה שהורמונים מעניקים לנו. אבל בה במידה זה יכול לנבוע מדמיון של משוררת שהוא תמיד שם בלי השפעה הורמונאלית חדשה. מכל מקום, ההתרשמות ההומוריסטית במקצת נבעה מניתוח טקסטואלי.לצערי החושים העלטבעיים שלי מוגבלים למדיי. מפעם לפעם יש לי אינטואיציות מוצלחות לדברי המטופלים.
יניב, אני נהנה לספק את טעמך. תודה
נשבר ליבי, זה יפה כל כך. בא לי להביא משהו משלי לרגש הזה.
יעל ישראל :-)…
כל הפרדוקסים של האהבה והתשוקה. אתה כותב את זה יפה מאוד, אם זכור לי נכון היה מזה גם בשיר – חתולי – גם שם רגש קרבה-דחיה ואהבה-נכור.
סיגל. ההשוואה לחתולי מעניינת מאוד. נראה לי שהאמביוולנציה היא בלתי נמנעת כאשר הרגש הפועל בנו עז מאוד,ולוא גם כדי להגן על עצמנו מפני הסחף הרגשי היתר. תודה
מוטי יקר שלי, איזה שיר יפה! אין לי מילים כמו "אימננטי" וכאלה, אבל יש לי המון אהבה אליך. ריגשת אותי באמת. מלטף לך את הראש, יוסי.
יוסי, שמח שקראת את השיר הזה ושנגע לליבך. תודות.