מרדכי גלדמן
מרדכי גלדמן הוא יליד מינכן (1946), בנם של פליטי שואה מפולין, שעלו לישראל ב 1949. למד באוניברסיטה בר-אילן ספרות עולם (לתואר ראשון) ופסיכולוגיה קלינית (לתואר שני). עוסק בפסיכותרפיה בגישה אקלקטית, שבסיסה פסיכואנליטי.
ספרי שיריו:" זמן הים וזמן היבשה" ( הוצאת שוקן, 1970); "ציפור" (הוצאת סימן קריאה, 1975); "חלון" ( הוצאת סימן קריאה, 1980); "66-83, שירים" ( הוצאת סימן קריאה, 1983); "מילאנו" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988); "עין" (הוצאת סימן קריאה, הספרייה החדשה, 1993); "ספר שאל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997); "זמן" - פואמה מלווה בתחריטיו של משה גרשוני ( הראל מדפיסים, 1997). "שירי האבל" עם הדפסי משי של פסח סלבוסקי (הראל מדפיסים, 2000)."הו קירי יקירי" (הוצאת קשב לשירה, 2000) "שיר הלב" (הקיבוץ המאוחד 2004 ).
ספרי עיון: "מראה אפלה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995) "ספרות ופסיכואנליזה" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998) "אוכל אש, שותה אש"(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002) "העצמי האמיתי ועצמי האמת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006) "ויהי במראת הכסף" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007).
מפרסם דרך קבע בעיתונים ובמגזינים("שיחות", "אלפיים", "שבו") מסות ומאמרים המתייחסים לאומנויות ולפסיכואנליזה. שימש כמבקר האמנות של "הארץ".
שיריו תורגמו לשפות רבות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, יוונית, פולנית, קרואטית, סינית, רוסית, ערבית.
פרסים: פרס חומסקי לשירה (1983), פרס ראש הממשלה (1996), פרס ברנר (1998), פרס עמיחי (2005)פרס ביאליק למפעל חיים בשירה (2010).
ייצג את ישראל כמשורר בביאנלה לשירה בליאז', בלגיה (1995) וב"עונת התרבות הישראלית בצרפת" (1998).
אצר תערוכות :"מפלס פרטי" (ציור, פיסול, מיצב, צילום) גלריה שרה קונפורטי, 1992; "ייחוד" ( ציור פיגורטיווי), אגודת הציירים ת"א, 1994; "חולון-בת ים (6 צלמים), אגודת הציירים ת"א, 1999. ציוריה של הלן ברמן, אגודת הציירים 2003. תערוכת יחיד לפסח סלבוסקי, ביתן האמנים 2005."גן עצמאות – גן פתוח", ביתן האמנים 2007
הציג בתערוכות קבוצתיות: "משולש ידידותי" עם פסח סלבוסקי ומיה כהן לוי (ציורים ותצלומים), גלריית בי"ס לאמנות קלישר (1998); "מותי א'", (תצלומים) עם גדי דגון, גלריה פאר (1998) . "על גדות הירקון", (תצלומים) מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005.
הוראה והרצאות: סדנאות רבות לכתיבת שירה; סמינריון למ"א על ספרות ופסיכואנליזה
באוניברסיטת באר- שבע (2003); סדרת הרצאות במכון ואן ליר על שקספיר כפסיכואנליטיקן (2004) ועל הרוחני בחיי יום יום מפרספקטיבה פסיכואנאליטית (2005).
קרא משורר, פסיכותרפיסט, אמן פלסטי
המסעות האלה בכמעט כלום והכל בם.ברגל או באפנים…
מירי, נסי אופניים.
מוטי מוטי מוטי מוטי
זה לא סתם בחור – הדיוטי
שיר מורכב ומעניין ונהנינו לקרוא
שלום בנות. איך הגעתן לשיתוף פעולה כזה? אתן באותו בית?
היינו.
מסעות פנימה וחוצה שמביאים אותך לכאן,
והשיר נקרא קולח ומנגן יפה.
והכי מצאו חן בעיני 3 השורות הראשונות של הבית האחרון.
תודה איציק?
מוטי, אם נגעת בעלוה בעולם שאינו משקף אותם כוכבים אבל קולט גם את הצעקה – זה באמת כבר לא מעט.
טוב לחזור למבט הזה דרך השיר היפה הזה שאפשר לטייל אתו מעט.
אמיר,אתה קשוב.
שיר יפה, מרדכי, וזה לא מעט בכלל. טעות אחת קטנה מעיבה – מידי=מדי.
וזה כבר לא מעט
מסקנה נכונה לשיר מעניין, מוטי.
תודה ללי.
מוטי היקר. הבית האחרון – יהלום. בכל עורק יש בהחלט פעימה, זרימה של יסודות אנוש: דם, זהב וחושך. ותראה מה זה, השתכנעתי! במקרה או שלא במקרה, יצאתי לסיבוב אופניים. מישהו דיבר אל ליבי?!
יקירי, אנחנו נייסד את האחווה של המשוררים הרוכבים על אופניים. תודות
נעים לנסוע איתך לאורך הירקון…נעים הטון המפוייס,המסכם/לא מסכם, עדיין בתוך הנסיעה ועוד מעט יום הולדת!