התחבר
בננות - בלוגים / / עוד שיר 6
קרא

  • מרדכי גלדמן

    מרדכי גלדמן הוא יליד מינכן (1946), בנם של פליטי שואה מפולין, שעלו לישראל ב 1949. למד באוניברסיטה בר-אילן ספרות עולם (לתואר ראשון) ופסיכולוגיה קלינית (לתואר שני). עוסק בפסיכותרפיה בגישה אקלקטית, שבסיסה פסיכואנליטי. ספרי שיריו:" זמן הים וזמן היבשה" ( הוצאת שוקן, 1970); "ציפור" (הוצאת סימן קריאה, 1975); "חלון" ( הוצאת סימן קריאה, 1980); "66-83, שירים" ( הוצאת סימן קריאה, 1983); "מילאנו" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988); "עין" (הוצאת סימן קריאה, הספרייה החדשה, 1993); "ספר שאל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997); "זמן" - פואמה מלווה בתחריטיו של משה גרשוני ( הראל מדפיסים, 1997). "שירי האבל" עם הדפסי משי של פסח סלבוסקי (הראל מדפיסים, 2000)."הו קירי יקירי" (הוצאת קשב לשירה, 2000) "שיר הלב" (הקיבוץ המאוחד 2004 ). ספרי עיון: "מראה אפלה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995) "ספרות ופסיכואנליזה" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998) "אוכל אש, שותה אש"(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002) "העצמי האמיתי ועצמי האמת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006) "ויהי במראת הכסף" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007). מפרסם דרך קבע בעיתונים ובמגזינים("שיחות", "אלפיים", "שבו") מסות ומאמרים המתייחסים לאומנויות ולפסיכואנליזה. שימש כמבקר האמנות של "הארץ". שיריו תורגמו לשפות רבות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, יוונית, פולנית, קרואטית, סינית, רוסית, ערבית. פרסים: פרס חומסקי לשירה (1983), פרס ראש הממשלה (1996), פרס ברנר (1998), פרס עמיחי (2005)פרס ביאליק למפעל חיים בשירה (2010). ייצג את ישראל כמשורר בביאנלה לשירה בליאז', בלגיה (1995) וב"עונת התרבות הישראלית בצרפת" (1998). אצר תערוכות :"מפלס פרטי" (ציור, פיסול, מיצב, צילום) גלריה שרה קונפורטי, 1992; "ייחוד" ( ציור פיגורטיווי), אגודת הציירים ת"א, 1994; "חולון-בת ים (6 צלמים), אגודת הציירים ת"א, 1999. ציוריה של הלן ברמן, אגודת הציירים 2003. תערוכת יחיד לפסח סלבוסקי, ביתן האמנים 2005."גן עצמאות – גן פתוח", ביתן האמנים 2007 הציג בתערוכות קבוצתיות: "משולש ידידותי" עם פסח סלבוסקי ומיה כהן לוי (ציורים ותצלומים), גלריית בי"ס לאמנות קלישר (1998); "מותי א'", (תצלומים) עם גדי דגון, גלריה פאר (1998) . "על גדות הירקון", (תצלומים) מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005. הוראה והרצאות: סדנאות רבות לכתיבת שירה; סמינריון למ"א על ספרות ופסיכואנליזה באוניברסיטת באר- שבע (2003); סדרת הרצאות במכון ואן ליר על שקספיר כפסיכואנליטיקן (2004) ועל הרוחני בחיי יום יום מפרספקטיבה פסיכואנאליטית (2005).

עוד שיר 6

. נַגָּנִים  בַּלַּיְלָה  לְיַד  הַיָּם

 

בְּלֵיל אָבִיב רֵיחָנִי וּמְעֻרְעָר

נַגָּנִים מִתְאַמְּנִים לְיַד הַיָּם

נַגָּנִים הוֹגְנִים מִתְאַמְּנִים לְדַיֵּק

נַגָּנִים הוֹגְנִים מְנַגְּנִים דִּיוּק

מְנַגְּנִים יָם, מְנַגְּנִים לַיְלָה, מְנַגְּנִים נַגָּנִים,

מְנַגְּנִים אֶת הַשִּׁיר הַפּוֹגֵם בִּמְנוּחַת הַשְּׁכֵנִים,

נַגָּנִים מִתְאַמְּנִים בַּחֹשֶׁךְ

נַגָּנִים מְתַרְגְּלִים חֲשֵׁכָה

עַל שְׂפַת הַחֹשֶׁךְ הֶעָמֹק מֵהַחֹשֶׁךְ

עַל שְׂפַת הַחֹשֶׁךְ הַמֵּימִי הָרוֹחֵשׁ

מְנַגְּנִים אֶת גּוּפָהּ הַנוֹגֵהַּ

אֶת גּוּפָהּ הַמִּתְדַּמֶּה וְהַמִּתְגַּעְגֵּעַ

אֶת הַגַּעְגּוּעַ אֶל גּוּפָהּ הַמִּתְדַּמֶּה

אֶת גּוּפָהּ הַהוֹלֵךְ וְנִדְמֶה לַדְּבָרִים

אֶת הֲמוֹן הַדְּבָרִים הַנַעֲשֶׂה גּוּפָהּ

אֶת גּוּפָהּ הַמּוֹשֵׁל בַּדִּמְיוֹן

אֶת גּוּפָהּ הַנַעֲשֶׂה מַעְיָן דִּמּוּיִים

אֶת גּוּפָהּ הַזּוֹרֵם, הַזּוֹרֵחַ,

אֶת גּוּפָהּ הַנּוֹגֵהַּ  כַּלְּבָנָה הַשּׁוֹחָה

בְּלֵב אֲפֵלָה הַמְּכִילָה יָם שֶׁל אֲפֵלָה לַחָה:

עֵינֶיהָ הֵן חֲלוּקֵי נַחַל לַחִים

שְׂפָתֶיהָ סְגֻלּוֹת כִּפְטָמוֹת וּכְתוּתֵי הָעֵץ

בִּבְשָׂרָהּ עִרְבְּבוּ חִטָּה וּמֶנְטָה

שָׁדֶיהָ הֵן גְּבָעוֹת וּגְבִיעִים

בִּדְשָׁאֶיהָ אַפְרוֹדִיטֶה מְנַמְנֶמֶת חֲשׂוּפָה

שִׂפְתֵי עֶרְוָתָהּ הֵן וֶרֶד הֵן צִדְפָּה

וּמְקוֹמָהּ בַּמֶּרְחָק הוּא הַלַּיְלָה הוּא הַיָּם.

מתוך "עין", הקיבוץ המאוחד 1993

16 תגובות

  1. איציק אביב
    31 בינואר 2008 ב 11:27

    השפה והחזרות נותנות תחושת הנגינה.
    יפה השיר וקצבו.
    רק למה מספרים בכותרתו?

    הגב
  2. אמיר אור
    31 בינואר 2008 ב 11:56

    אהבתי את ה"דיוק" של הנגנים האלה, שמתרומם עד לנשגב בהימנון פרטי ועדין, הימנון לקיום בדמותו המאגנה-מאטרית הזו. שיר קסום.

    הגב
  3. ל'
    31 בינואר 2008 ב 19:47

    הרבה נון וגימל על החוף, תחושה של ערסול ותנועת גלים, ההולכת וחוזרת ומהדהדת ומנדנדת, שמכריחה גימל של גוף לצאת בריקוד.

    הגב
  4. חווה
    31 בינואר 2008 ב 21:59

    שיר מדהים. משאיר תחושה של מסתוריות וקסם

    הגב
  5. יאיר א.
    1 בפברואר 2008 ב 1:00

    שיר יפה.סוחף כמו האזנה לקטע קלאסי ראוי (המוזיקליות בטקסט היא של מוסיקה קלאסית)..

    הגב

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*

CAPTCHA Image

*

© כל הזכויות שמורות למרדכי גלדמן