בננות - בלוגים / / שיר קניה
לאה ברץ
  • לאה ברץ

    שגרה  היא מלת המפתח, אולי מלת הקסם של חיי. מתוך השגרה מנסה להפיק את הבלתי שגרתי. לא קל אבל  משתדלת. ומה בשגרה שלי: בת לאב ניצול שואה אשת איש, אמא סבתא מרצה לספרות. תלם חיי מושקה בעל -  אי לכך מנסה להניב פירות אורגניים. מקווה שטעמם יערב חך!

שיר קניה

 

קָנִיתִי לִי זִיּוּן

שֶׁיִּטַּע בִּי אוֹן

שֶׁיַּכֶּה בִּי שֹׁרֶשׁ

שֶׁיְּלַמְּדֵנִי שִׁעוּר לְהַבְדִּיל יוֹמִי וְלֵילִי

בְּדַמַּי שִׁלַּמְתִּי

דְּמֵי הַשְׁתָּקַת הַלֵּב הַחוֹמֵץ

קָנִיתִי לִי זִיּוּן

וְאַתָּה עָמַדְתָּ

וּבְלִי בּוּשָׁה הִפְטַרְתָּ:

"הֵן מִמֵּילָא לֹא תִּהְיִי הָרִאשׁוֹנָה,

וְגַם לֹא תִּהְיִי הַשְּׁנִיָּה,

אָז  בּוֹאִי, לְפָחוֹת

וְנִתְנַחֵם יַחְדָּו,

זֶה בָּרָעָב שֶל זוֹ"

 

לְעֵת זִקְנָה

קָנִיתִי לִי זִיּוּן 

לִזְקֹף

עֱנוּתִי הַשְּׁפוּכָה!

 

16 תגובות

  1. ואם גבר היה כותב כזה שיר?

  2. איזה אומץ, לכתוב כך.
    האם זה ייטע און?
    מה שאני קוראת בין, זו אומללות גדולה. לא בגלל הקניה, אלא בגלל "לְהַבְדִּיל יוֹמִי וְלֵילִי" ,"עֱנוּתִי הַשְּׁפוּכָה!"

    • אכן לוסי, את קוראת כל כך נכון. על פניו זה נמשע מאד אמיץ, אבל משקף אומללות אמיתית.
      אומללות בכל מובן אפשרי
      א. באומץ לפרסם, שמא זה מביא קוראים
      ב. באומץ להודות בנושא, אבל כל קשר בין מציאות ודימיון או ההפך מקרי ביותר!
      ג. האומץ להגיב….

  3. איריס קובליו

    לאה, שיר אמיץ, נוקב, בהתחלה נקרא כסאטירה על טקסט אומלל שאת מכירה היטב, אחר כך זה מטלטל ומטריד

  4. שיר חזק וחודר.
    אבל לדעתי כל מה שהגבר אומר מיותר,
    שיהיה רק מנקודת המבט שלך.

  5. שיר כואב והזיון כמשל-
    הארוס אל מול הענות השפוכה

  6. שיר מענין, אני אוהבת את קול הגבר, כי זה מגביר את הקניה שלך… עושה אותה מוחשית.
    להתראות טובה

  7. איזה שיר לאה, אמיתי וחזק וכואב

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ללאה ברץ