בננות - בלוגים / / עורב שחור
לאה ברץ
  • לאה ברץ

    שגרה  היא מלת המפתח, אולי מלת הקסם של חיי. מתוך השגרה מנסה להפיק את הבלתי שגרתי. לא קל אבל  משתדלת. ומה בשגרה שלי: בת לאב ניצול שואה אשת איש, אמא סבתא מרצה לספרות. תלם חיי מושקה בעל -  אי לכך מנסה להניב פירות אורגניים. מקווה שטעמם יערב חך!

עורב שחור

 

עוֹרֵב צְמֵא דָּם

עָמַד עַל צֵל דְּמוּתִי,

 

בְּשִׁעוּר טֶבַע אָמְרָה הַמּוֹרָה:

העורב  אֵינוֹ אוֹרֵב,

ו"הָעוֹרֵב הַלַּקְחָן- זוֹ רַק אַגָּדָה".

בְּשִׁעוּר סִפְרוּת

הָעוֹרֵב נִקֵּר אֶת מֵעָיו שֶׁל פרומתאוס

 

בְּשִׁעוּר הַחַיִּים

הָעוֹרֵב מְנַקֵּר אֶת כְּבֵדִי

 

 

 

6 תגובות

  1. יפה איך שהמטפורה עוברת מטמורפוזות נאמנות לחיים.

  2. לאה, סלחי לי נא על הבקורת. שתי נקודות:
    א. למה להכניס את פרומתאוס לשיר (מעבר לתשובה המתבקשת של משמעות, מה הוא מוסיף לשיר?)
    ב. העורב אינו אורב – ?
    ג. לא הבנתי את השיר.

    בדרך כלל מובן.

    • אני סולחת על הביקורת, אני מאד אוהבת ביקורת, אינני נרתעת ממנה. אבל המיתוס שגדלתי עליו מספר שהעורב אורב לילדים , תופס בשערם ונעלם.
      והמורה לטבע שללה מיתוס זה, מי נקר את קרביו של פרומתאוס?
      ובעיקר לא הבנתי מה בדרך כלל מובן- הביקורת שלך

      חן חן בכל זאת על התגובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ללאה ברץ