בננות - בלוגים / / מיטיבה לצייר בדידותה
לאה ברץ
  • לאה ברץ

    שגרה  היא מלת המפתח, אולי מלת הקסם של חיי. מתוך השגרה מנסה להפיק את הבלתי שגרתי. לא קל אבל  משתדלת. ומה בשגרה שלי: בת לאב ניצול שואה אשת איש, אמא סבתא מרצה לספרות. תלם חיי מושקה בעל -  אי לכך מנסה להניב פירות אורגניים. מקווה שטעמם יערב חך!

מיטיבה לצייר בדידותה

קווי מתאר גופה לא מצאו מקום בהמון

דמה זב

והיא מתעקשת

לשים רגלה בין קוצים

אל דמו של האיש הקדוש

הנשען על קצה המוט.

לא יַבָש הדם

רק כהה עם שמש  צהרים,

רחש  זבובים

אש הומה

וההמון

שבא לטעום

מן הדם

לא הפיג טעמהּ של בדידות.

 

5 תגובות

  1. תמונה חזקה ומסקרנת, לאה.
    מי "האיש הקדוש / הנשען על קצה המוט"?
    תמונה כמו מיתולוגית שקשה לדעת אם כולה בתוך הנפש או שמייצגת את העולם הממשי של הדוברת. נשארתי וחצי סקרנותי בידי.

  2. מסקרן עד מסתורי וכתוב מיוחד.

  3. יעל ישראל

    נורא יפה.

  4. גדול מהחיים, הבדידות כניראה היא גדולה מהחיים, אין אינטימיות יש בדידות
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ללאה ברץ