לאה ברץ מרצה לספרות
כשזרקתי אבן
לפגע באגרטל הסיני העומד שם בפנת חייך
רציתי, שקולך
יגע בי.
כשהותרתי טפות מים
משקית אשפה על רצפת מטבח בוהקת
רציתי, שמבט עיניך
יכה בי.
את ערמות כביסת חיי
רציתי למרק באבקת אהבתך.
כשזרקתי אבן
לפגע באגרטל הסיני העומד שם בפנת חייך
רציתי, שקולך
יגע בי.
כשהותרתי טפות מים
משקית אשפה על רצפת מטבח בוהקת
רציתי, שמבט עיניך
יכה בי.
את ערמות כביסת חיי
רציתי למרק באבקת אהבתך.
נהניתי לקרוא את השיר הזה, שנובע ממקום אמיתי.
אהבתי את האהבה הביתית הפשוטה שגם היא, כמו כל האהבות, בכלל לא פשוטה.
נכון,זה ממש לא פשוט
מהבטן הרכה!
תודה
זה יפה.
תודה לך!
זה יפה.
וזה הזכיר לי את הילדים האלה בבית הספר, שמושכים לילדות בצמה ומרגיזים אותן, כדי שהן תשמנה לב אליהם.