לאה ברץ מרצה לספרות
בלב פרדס נמצא
המוסד של צבי.
עטוף שלוות תפוזים
לילדים, שזו תקוותם היחידה.
ואל הפרדס
באת
כל שבת,
להנעים זמנם
לתקן
לסדר
לשפץ.
כעסתי
רציתי להמיר זמן בזמן.
בפרדס של צבי
מתוך המוסד
מחמלת הילדים,
שלוואי ולא היו באים לעולם,
הבאת מטבע,
להעניק לנו את לחם אהבתך.
עסקת חליפין וטוב שאת רואה בלחם שהביא-אהבה. שיר יפה
תודה!
קיבלתי צמרמורת לאה בשעת הקריאה. ממש.מאוד חזק השיר שלך.
תודה על המיזם!
כן ירבו!
אכן, אהבה היא לא רק רגש,
אלא גם פעולה.
האבא שמביא מטבע,
האבא שפועל בחסד ותומך בילדים בפרדס.
זה החלק שאת מוסיפה בעיניי על התיאורים של אחרים.
מרגש, נתינה כפולה שמובנת מאוחר, במבט לאחור,
איזה זיכרון מיתולוגי ומרגש.
תודה על ההתייחסות!
מציאות חיים!
זו הייתה מציאות ילדותי
נגעת גם בנקודה מאוד עדינה, של ילד שמקנא באביו התורם מזמנו לילדים חורגים לאהבה, ורוצה אותו רק לעצמו, ורק כשהוא מתבגר הוא מבין את נתינתו של האב. מרגש.
תודה!
היי לאה המילה פרדס היא גם -קבלית-, כך שזה מקבל עוצמה כפולה.
עיני הילדה שמלוות, זה חכם, מה שילד רואה זה כמו ליזר, ראית אמת :שאבא שלך עזר לזרים ולא תמיד ראה את בני בתו.
אני מסכימה איתך, ראית לו, אני מכירה כמה וכמה אנשים כאלה סביבי.
השיר הולך עם המבט שלך
להתראות טובה
תודה על ההוספה, לא חשבתי על משמעות הפרדס!