מה הסינים! אפילו עם עצמך לפעמים אתה לא מצליח לתקשר, בייחוד ממרחק של שלושים שנה. ומה עם בני ארצך? הטוראי זינגר לשעבר, אתה בטוח שמישהו מבין את העברית שלך?
לא מזמן עורכת אחת אמרה לי שאי-אפשר להשתמש במלה 'רלסים', שזאת רוסית, ושאף-אחד לא יבין מה זה. למחרת הגיע אלי שיפוצניק
כורדי (מְבצעַ עבודות שיפוץ שמוצאו בארץ מידן) בעניין נזילות בדירה, והתחלתי לספר לו שהתקרה שוכבת על פסי ברזל כאלה… "על רלסים", דייק השיפוצניק, ולא נשאר לי אלא להסכים אתו. וכעבור זמן-מה נוסף התגלה לי באחד הספרים הנשכחים סיפורם האמיתי של הרלסים הירושלמיים, ויחד עם זה גם מקור ההיסטורי של הרטיבות הנצחית בתקרותינו הקדושים. הסיפור שהיה כך היה: "בשנת 1892 הונחה מסילת הרכבת לירושלים, ובעודפי קורות הברזל (ריילסים) השתמשו לבנייה. האמצעים החדשים שיפרו את איכות הבנייה ואת חוזקה. התקרות נתמכו בקורות, וביניהן הושם מילוי של טיט וחרס. לא היה עוד צורך בכיפות קמורות מסורתיות".
ברוך שובך. השיפוצניק הוא מן הסתם כורדי.
חוץ מזה – אשמח להמשיך ולקרוא על חבורת הטוראים שלך.
טוראי זינגר, זה נשמע רומנטי
תודה רבה על ההערה. מיכל!
ועל תשומת ליבך הבלתי רגילה – כרגיל.
בבקשה . בשימחה תמיד. ואם יורשה לי "הושם טיט" בשין ולא בסמך.
מיכל, למה כורדי?
כשיפוצניק בדימוס, אני יכול להעיד ש"רילסים" היא מלה כל-ישראלית כמו "שייבה", "מוטרה", "מסטרינה", "קונגו", "שליכט" ועוד (=דסקית, אום, מרית, פטיש אוויר, טיח גימור).
ברוך שובך טוראי נקודא.
נקודא כתב שהשיפוצניק היה כורדי לא הלרסים. כורדי זה ב-כ"? לא? אני מתחילה להתבלבל.
אהה, הבנתי. כשקראתי זה כבר היה כורדי בכ"ף כשרה למאייתין…
דרך אגב, המילון שלי נותן שתי אפשרויות – גם כורדי וגם גם קורדי.
ברוכים הנמצאים!
הנה אתה רואה כמה מילים יפות יש בשפה העשירה שלנו!
דרך אגב, המילון באמת מרשה לכתוב גם קורדי בק".
טוראי זינגר מצדיע לשיפוצניק בדימוס אור!
ברוך הנמצא. העניין הוא שכל כורדי יגיד לך שכותבים ב-כ" למרות שאפשר אחרת. ולכן השיפוצניק יזהה את עצמו כ"שיפוצניק הכורדי"…
חחחחח מצחיק ומזעזע בו זמנית.
🙂