אמירה הס
  • אמירה הס

    האמת שהביוגרפיה שלי זה לא מה שהביוגרפיה שלי אומרת.  יש ביוגרפיה נשמתית שהיא בעבורה מיצגת את חיי. אבל: עליתי ארצה מבגדד ב-1951 עם הורי ואחי הצעיר ראובן. סיימתי בי"ס סליגסברג במגמה הלבורנטית.  צבא. נשואין. גרושים. שתי בנות 3 נכדים.  קורסים רבים ושונים ביניהם שנה או שנתיים באוניברסיטה למדתי ערבית. הופעתי בכמה הצגות בתאטרון הקהילתי בקיראון ובתאטרון החאן במונולוגים ודיאלוגים. בקיר און הייתי האמא של ורדהלה של חנוך לוין. ובחאן בלונש מחשמלית ושמה תשוקה ואחת המשוגעות משאיו.  מאוד אוהבת לשחק בתפקידי משוגעת. בילדותי הייתי בפינת הילד אצל נעמי צורי ואסתר סופר. ושרנו "דוד ירח בשמים לא עצם את העינים. כל הלילה לא ישן במקטרת מעשן.  אולי בגלל זה אחר כך יצא לי הספר וירח נוטף שגעון.  מי יודע? היו לי שתי תערוכות ציור. אחת בגלריה עמליה ארבל ואחת בירושלים בגלריה אנתיאה. היו שבחים על יצירתי בעכבר העיר.   האמת שאני מרגישה מפוספסת.  נגיעות על קצה המזלג בכמה שטחים ולא מצאתי למה אני בדיוק מתאימה או למה אני שואפת.  בזבוז שלם של חיים בלי עבודה של ממש ובלי משכורות. אף כי תקופה די ארוכה עבדתי בלשכת העתונות הממשלתית ולפני כן לפני נשואי הראשונים על חוזה של משרד החוץ במחלקה לשתוף בינלאומי.  מאז שכחתי מה זאת עבודה כי השירה גרפה אותי מהמציאות והלאה. הוצאתי 6 ספרי שירה. באקראי אספתי מאלפי שירי קבוצות שירים ופרסמתי. אני אדם מפוזר שלא יודע איך לנהוג במציאות הממשית. ואיך לכוונן עצמי שאובן בנהירות רבה יותר.  השירים שורפים אותי. לא מרפים ממני.  לפעמים קשה לי לעמוד במעמסה. לפעמים כמעט בקריסה נפשית. לפעמים בקריסות פיזיות.   עולמי צר צר מאוד אף כי פעם היה מאד רחב ושאף לדעת.   עם הזמן אני הולכת ומצטמצמת בתוך עצמי.  זה הגיל כנראה. וזה מציק.  הולכת ונעלמת אל תוך עצמי.  אני מרגישה שאני מפסידה את יפיים וחכמתם של האנשים.

שיר על פרויקט הזקנה של יעל ישראל.

אֲנַחְנוּ בְּצֶלֶם הַזְּמַן ——————– וְיַעַן אֵלַי קוֹלִי: אֲנִי רוֹאֶה אַיִן וְרִיק וְהַנֶּפֶשׁ מְבַקֶּשֶׁת בְּעֵרָה וְעוֹד אֲנִי מְפַכֶּה בַּחֲלוֹמוֹת דְּעוּכִים אֶת תַּת הַכָּרָתִי הַמֵּת, דְּמֻיּוֹת מְחוּקוֹת מִן הֶעָבָר פּוֹסְעוֹת לְצִדִּי בְּגֶטוֹ הַזְּמַנִּים הַמְּרֻתָּק לִמְצִיאוּתִי הָרֵיקָה. וְאַבְרִיקָהּ רָאִיתִי אֶת בַּת דּוֹדִי שֶׁאָמַרְתִּי לָהּ : "עוֹד מְעַט אָשׁוּב בַּחֹשֶׁךְ הַשָּׁחֹר לבן" הָיִינוּ כִּמְעַט קַרְטוֹן בִּדְמוּת אָדַם וְאֵין רוּחַ נוֹפַחַת בְּקִרְבֵּנוּ. וְגַם אָבִי מֵעוֹלַם ...

קרא עוד »

פתאם

והגיתי בו פתאם וכנראה יומם ולילה יוממם ולילה הגיתי עד שהבנתי שהגיתי בו תמיד ינחני במעגלי צדק

קרא עוד »

אוהבת לא אוהבת

טוב לב, רוחב לב, אלטרואיזים,נתינה, התחשבות, אכפתיות, רצון טוב, שתוף פעולה, הדדיות, מים זכים, __ אוהבת קנאה, צרות עין, תככים, קשי עורף, שמחה לאיד, קמצנות, לב קשה, התנשאות  לא אוהבת. אדני הוא האלהים אדני הוא האלהים.  אדני הוא החלונים אדני הוא החלונים.

קרא עוד »

ציור

יעל ישראל ותמי קאלי אתגרו אותי לכתוב ספור על הלידה שלי וספורי בגדד.  אבל לפני כן אני רוצה להציג ציור או בעצם חלק מפורטרט שציירתי .  חלק שמאלי של הכתב והפס לצדו בפוטושופ.

קרא עוד »

על נהרות בבל

היום התגלגל לידי הספר על נהרות בבל, של יהושוע המאירי.  בספר אוצר פתגמים של יהודי בבל. מה הבננות חושבות על גישה כזו ללידה של בת?   תחלה הקדמה קצרה: אני מצטטת את יהשוע המאירי:  יהודי בגדד שמחו בלידת הבן.  בלידת הבת הכל התנהל בדממה והקרובים, בדחילו ורחימו היו ניגשים אל האב ומנחמים אותו בשקט, מרגיעים אותו ומאחלים שיזכה לראות בנים אחריה". ...

קרא עוד »

ברכות

ליקיר ולשירלי מזל טוב ושנה טובה.   מה שבנניה יכולה להוליד על כך יעל ישראל יכולה להעיד בנניה שעושה אהבה קושרת אדם לחווה  נשמה של בלוגר אמיץ רגע של זווג לא  תחמיץ ועוד נזכה לראות צאצאים של ממש ושתהיה השנה כולה דבש.   שנה טובה ומזל טוב ליקיר ולשירלי ולכל אנשי האתר שנה טובה פוריה שמחה, שנת בריאות ושפע צחוקים ...

קרא עוד »

כי אני זרע מאדים וכבש עקוד בשדות תעופה"

שדות תעופה   פעם כתבתי בספרי  הראשון:  "כי אני זרע מאדים, וכבש עקוד בשדות תעופה".   פעם רק הרגשתי את העולם בוויברציות.  היום נשזר לזה גם קצת חוט מחשבה, חוט שני דק.  הראש שלי חושב במושגים משונים על העולם.  כל הקליטה שלי את העולם היא מאוד מוזרה.  לפעמים קשה לי עם עצמי.  כולי שברים של קריסטל.   בכל אופן שדות ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמירה הס