בננות - בלוגים / / אוהבת לא אוהבת
אמירה הס
  • אמירה הס

    האמת שהביוגרפיה שלי זה לא מה שהביוגרפיה שלי אומרת.  יש ביוגרפיה נשמתית שהיא בעבורה מיצגת את חיי. אבל: עליתי ארצה מבגדד ב-1951 עם הורי ואחי הצעיר ראובן. סיימתי בי"ס סליגסברג במגמה הלבורנטית.  צבא. נשואין. גרושים. שתי בנות 3 נכדים.  קורסים רבים ושונים ביניהם שנה או שנתיים באוניברסיטה למדתי ערבית. הופעתי בכמה הצגות בתאטרון הקהילתי בקיראון ובתאטרון החאן במונולוגים ודיאלוגים. בקיר און הייתי האמא של ורדהלה של חנוך לוין. ובחאן בלונש מחשמלית ושמה תשוקה ואחת המשוגעות משאיו.  מאוד אוהבת לשחק בתפקידי משוגעת. בילדותי הייתי בפינת הילד אצל נעמי צורי ואסתר סופר. ושרנו "דוד ירח בשמים לא עצם את העינים. כל הלילה לא ישן במקטרת מעשן.  אולי בגלל זה אחר כך יצא לי הספר וירח נוטף שגעון.  מי יודע? היו לי שתי תערוכות ציור. אחת בגלריה עמליה ארבל ואחת בירושלים בגלריה אנתיאה. היו שבחים על יצירתי בעכבר העיר.   האמת שאני מרגישה מפוספסת.  נגיעות על קצה המזלג בכמה שטחים ולא מצאתי למה אני בדיוק מתאימה או למה אני שואפת.  בזבוז שלם של חיים בלי עבודה של ממש ובלי משכורות. אף כי תקופה די ארוכה עבדתי בלשכת העתונות הממשלתית ולפני כן לפני נשואי הראשונים על חוזה של משרד החוץ במחלקה לשתוף בינלאומי.  מאז שכחתי מה זאת עבודה כי השירה גרפה אותי מהמציאות והלאה. הוצאתי 6 ספרי שירה. באקראי אספתי מאלפי שירי קבוצות שירים ופרסמתי. אני אדם מפוזר שלא יודע איך לנהוג במציאות הממשית. ואיך לכוונן עצמי שאובן בנהירות רבה יותר.  השירים שורפים אותי. לא מרפים ממני.  לפעמים קשה לי לעמוד במעמסה. לפעמים כמעט בקריסה נפשית. לפעמים בקריסות פיזיות.   עולמי צר צר מאוד אף כי פעם היה מאד רחב ושאף לדעת.   עם הזמן אני הולכת ומצטמצמת בתוך עצמי.  זה הגיל כנראה. וזה מציק.  הולכת ונעלמת אל תוך עצמי.  אני מרגישה שאני מפסידה את יפיים וחכמתם של האנשים.

אוהבת לא אוהבת

טוב לב, רוחב לב, אלטרואיזים,נתינה, התחשבות, אכפתיות, רצון טוב, שתוף פעולה, הדדיות,

מים זכים, __ אוהבת

קנאה, צרות עין, תככים, קשי עורף, שמחה לאיד, קמצנות, לב קשה, התנשאות  לא אוהבת.

אדני הוא האלהים אדני הוא האלהים.  אדני הוא החלונים אדני הוא החלונים.

24 תגובות

  1. אמירה,
    מה עם התמונה? מכרת כבר? לא תאמיני, לא עובר יום שאינני נזכר בתקרית הדיפלומטית המצערת!!! – וכל הזמן חושב איך לתקן אותה… ועוד לא החלטתי. אך עוד זמנים יבואו.

    לגבי הפוסט שלך – כמה נכון!!! פוגשים בכל אלה – מטוב עד רע – באתר הזה של בלוג בננות.
    בעיקר חשוב הסיפא – כנגד כל מיני ארחי פרחי מלעיזים רק בה" בטחוננו…
    בקרי נא. הפוסטים שלי עומדים פתוחים עבורך.

    משה גנן

    • משה
      הנכתב כמובן ניתן לפרשנויות שונות.
      לגבי התקרית, מזמן נשתכח הדבר. באותה מידה אני יכולה להצטער.
      בקרתי. ומתרשמת. לא תמיד מעירה גם כשמתרשמת.

  2. פוסט יום כיפור?

    התיקון מתחיל לטעמי בדיוק מפה.

    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=7660&blogID=182

  3. אמירה , אני אוהבת ושונאת בדיוק את אותם הדברים שאת !
    האם אוכל לקרוא גם : אדוני הוא החילונים ?
    ושמחת בחגך והיית אך שמחה 🙂

    • ריקי
      זהו עולם דמוקרטי
      אבל אני באמת מאמינה שה הוא האלהים
      ואין בלתו. לא במובן המצומצם של המילה. לא בענייני דיומא ופקוח על כל אדם ואדם ומעשיו. אבל בוחן כליות ולבבות אלהי ההוד והאור מוהישועה

  4. !!!!!!!

  5. אמירה הס ידידת אמת שלי
    את יודעת את פירוש הביטוי בערבית
    ואכתוב אותו כדי שאת תהיי הבלעדית להבנת דברי:
    1***אל יבקיק ייסָווי לק מערוף!
    2***אל יוו"חקאק ק"לבו עְלֶק לָאִים!!!

    ואני מעדיף להיות הראשון ולא השני.

    לכן אני חושב שאת נוגעת בבעיה עמוקה בחברה הישראלית ותום ליבך וטהרת רצונך אינם אפקטיביים בעניין אלא מנוצלים כמו המשפט השני בערבית…

    • מזדהה עם מה שאת אוהבת ולא אוהבת , ואכן אדוני הוא האלוהים, אמירה יקרה, ואין עוד מלבדו!

      • מה הכוונה בעצם, חנה? האם הכוונה לאדוני / אלוהים בהקשר היהודי או לאו דווקא?
        (אגב, שלחתי לך מייל לפני כשבוע, התעניינתי בקבלה, האם קיבלת?) שבת שלום.

        • גבריאלה יקרה , הכוונה לאלוהים ,ישות העל של כל בני האדם שאותם הוא מהווה יום יום מחדש, כל אחד מוצא את הדרך אליו בדרכו שלו, אבל אני כיהודיה מתחברת אליו בגלל שרש נשמתי, דרך היהדות במובנה היפה העמוק ולא הקטנוני במובן הרוחני יותר המתאים לאותו שורש – דרך הקבלה והחסידות(תניא וכמה שהם יפים, גבריאלה ,ואני לא מדברת על הטקס הדתי שהוא נלווה ולא עיקר, אלא כענף של אותו שורש. לא קיבלתי את המייל שלך תוכלי לשלוח מחדש ואשמח לדבר , אם תרצי נוכל לשוחח בטלפון חג שמח יקירה אגב הגימטריא של אלוהים שווה לטבע כלומר האלוהות היא אותה חוקיות טבע המנווטת את הכל ותכליתה להיטיב עם הנבראים

          • תשובתך מאלפת, תודה. והמחשבה החסידית והקבלית מעניינת אותי מאוד.

            שלחתי לך מייל דרך הבלוג, ואם לא הגיע אולי יש תקלה או טעות כלשהי.
            אז איך אכתוב לך שוב? לאיזו כתובת? כדי להימנע מלכתוב כאן בפרהסיה את כתובת הדוא"ל שלך (זה לא ממש רצוי), אולי תשלחי לי מייל דרך הבלוג שלי, רק כדי שתהיה לי כתובתך, ואז אכתוב לך. תודה ושבת שלום

          • אני שמחה לתגובתך יקירה אשלח מייל עם פרטים נוספים

    • יוסי יקירי
      גם אמי היתה אומרת: רוחי לבית ליבככי, ואלא ללבית לידחקק.

  6. לפעמים אין לי מלים אז אני מביאה מן המוכן –שיר אומר שגם אני באותו עניין אפילו אם זה נראה אחרת– אנחנו לא לבד.

    עדולה

    אוֹהֵב, שׂוֹנֵא

    מַה שֶּׁאֲנִי מַמָּשׁ אוֹהֵב?
    בַּיִת עַל עֵץ שֶׁאֶפְשָׁר בּוֹ לָגוּר!
    מַה שֶּׁאֲנִי מַמָּשׁ שׂוֹנֵא —
    פִיסְטוּק חַלַבִּי סָגוּר!

    מַה שֶּׁאֲנִי מַמָּשׁ אוֹהֶבֶת?
    חַיּוֹת חֲמוּדוֹת וּבֻבּוֹת וּפְרָחִים. …
    מַה שֶּׁאֲנִי מַמָּשׁ שׂוֹנֵאת —

    שֶׁאִמָּא מְדַבֶּרֶת כָּל הַזְּמַן עִם אוֹרְחִים!

    • סבינה,
      שיר חמוד שלך שפגשתיו אצל אמירה.
      הפשטות הנעימה שלך.
      אבל זה גם עולה מעט בקנה אחד עם יהודה אטלס. אבל זה בסדר – עם הכל זה עדין שלך.
      משה.

    • שיר מתוק וכל כך שלך עדולה סבינה יקרה

  7. הי אמירה, קראתי רשימה של שחור ולבן, בעוד שלדעתי באדם יש מהכל ומה שמבדיל בין אנשים זה המינון של התכונות, ואהבה היא היכולת לקבל את האדם עם כל מה שיש בו.
    השורה האחרונה נקראה אצלי בהמשך לרשימתך כ:
    אדני (במשמעות אדן, אדן חלון, אדן אח) הם החלונים (חלונות אל נפשי בשגיאים נחמדים).
    ויפים הם אדנייך ונאים חלונייך.
    :0)

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמירה הס