Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
מִסְתַּבֵּר, שֶׁגַּן הָעֵדֶן מַמְשִׁיךְ בְּשֶׁלּוֹ, גַּם אַחֲרֵי
הַנְּגִיסָה מִפְּרִי הדעת.
מֵי טורקיז, זְכוּכִית צְלוּלָה וּבוֹהֶקֶת,
צְמִיחָה יְרוּקָה זרחנית, שָׁמַיִם בהירים
וְאֵין עָנָן.
וַאֲנִי, שֶׁסֻּלְּקָה וְעוֹמֶדֶת מוּל הַשַּׁעַר
הנעול, עֲדַיִן מְחַפֶּשֶׂת אחר
הַנָּחָשׁ.
עינת, את הנחש המגועגע את יכולה למצוא בפוסט של תמי קלי
אתה יכול לשים קישור?
אני לא מוצאת אותו…
עינת, נוגע מאד הרישום -גירוש שלך. ואת השיר אני מבינה בדרכי שלי, מתוך עולמי, מדבר אלי מאד. בעיקר החיפוש מעבר לסורגים.
אבל יום אחד הסורגים נעלמים. אני בטוחה.
תודה.
את הסורגים סילקתי, לא כי הם לא שם, אלא כי שער נעול הינו דימוי שלא זקוק לתאורי זנב, לטעמי.
שמחה שהצלחתי להגיע לעולמך הפנימי.
היי עינת
גירוש … מזל שקיבלנו ןיזת יציאה , אחרת עדין היינו תקועים בלי מעש. מטפסים על עצים לקטוף אוכל, לא עדיף מקרר…
והנחש, כן, זה נכון, הוא באמת המענין בעלילה.
להתראות טובה
כרגיל,
תגובות מרהיבות.