זאת לא אהבה, לפחות לא האהבה
שהיא מכירה, עם הסיבוב של המרפק, הנשימות
המוגברות, ההשענות המתנשפת על השולחן, האחיזה
ביד, הפחד, ההתחננות הפנימית שיכנס
כבר, שיעלם בתוכה.
הוא מאד יפה. וגם מקשיב עם
העיניים, לא מזיז אותן כשהיא מדברת.
לפעמים מעביר יד על הצוואר,
אולי ככה זה אמור להרגיש. היום אפילו דיבר על
בלזק והיא דמיינה איך ייקח את הילדים מהגן.
אני רוצה שזה יראה ככה,
התנערה.
הוא חזר מהשרותים והיא חייכה אליו.
שילם את
החשבון.
אח"כ הלכו אליו לדירה. הוא סובב אותה אל
השולחן. החזיק בצדדים חזק
שמעה אותו נושם בעורף שלה, ואז
נכנס.
עטפה אותו בשתי הרגליים, וחיכתה
אני רוצה שזה יראה ככה,
חשבה
והתבוננה לפי
תנודות הזיון
בקילוף שעל הקיר.