באהבה בימי כולרה ,
זוג זקנים שט בתנועה אין
סופית בין חופים טרופים,
מתפשט ועושה אהבה בת חמישים
שנה.
דליה רביקוביץ כתבה
ואני ספינה
ואתה ספינה
אולי מבצרת יותר
איך אתה ואני
הולכים בים
שאינו שקט
אל תמחק אותי ואל תעלים
ואל תעשה
כאלו אינני.
אני יושבת מול החלון והים רחוק ממני.
ועדיין מרגישה תחתי את
המים שקטים וחסרי חיים,
רק דוק כחול -אפור מלא גרגרי אבק וחושך.