אתה חושב שאני מבינה דבר או שניים על געגוע. מדבר עם אמא שלך בעדינות בערב שבת. הימים האלו מבלבלים אותי, אתה זורח. עוד מעט גם תניח כיפה ותקדש את היין. כואב לי מבפנים, בבתוכו של הבטן. אני רוצה לעמוד לידך ולקבל קצת מהאושר הזהוב הזה שמרוח לך על הפנים. אני רוצה לבשל לך מטעמים מסירים מבעבעים, אני רוצה ללבוש לכבודך שמלה ולהתעטף פשטות. אני מקנאה באמא שלך, שאתה לוחש לה במבט סולח,
"שבת שלום אמא, אני אוהב אותך."
אני רוצה לסלוח.
אני חושב שסוף סוף יש את כל התמונה.
יפה התמונה.
גם הקטע בסדר גמור ואמין.
הייתי מסיים בלי השורה האחרונה.
תודה איציק,
שבת שלום
יפה
🙂
תודה חנן