תנועות גוף מוגזמות כותבת ויוצרת
את יושבת על המיטה וגוזרת ציפורניים. השיער החלק שלך אסוף אל הקודקוד, הגב זקוף והמבט מרוכז באגודל.
אני מכווץ בצד שלי, שומע את הנשימות שלי על הכרית, מלטף לך את הגב ואת לא מסתובבת. עולה עם היד אל העצמות הבולטות והחלקות, הכנפיים שלך. אני רואה שאת מחייכת.
* * *
אני שוב רועד ואת ניגשת אלי. מוציאה מגבת מהארון, מכופפת ברכיים, מתיישבת מולי ומושכת את השרוכים. "לא צריך, די, אני מסתדר" אבל מרים את הרגל ונותן לך לחלוץ את הנעל המטפטפת. את מקלפת את הגרב ומשפשפת את הקור. אני נשכב לאחור ומושיט אליך רגל שנייה.
* * *
את בוכה, זאת פעם ראשונה שאת בוכה. הכתפיים שלך רועדות ואת מושכת את האף. הדמעות יורדות והאצבעות הארוכות שלך לא מצליחות לעצור אותן. היית צריך להודיע שאתה בא, אני אומר לעצמי, לא הייתי מוצא אותך ככה, עם הירקות על השיש , יושבת על ריצפת המטבח ובוכה. על מה את בוכה, אני שואל בלי קול. זה בגללי? את אף פעם לא בוכה. עם הגב לארון הפח והפנים לרצפה, הדמעות נופלות למרצפות בין הידיים שמכסות את הפנים שלך, השיער נופל למטה. את לא רואה אותי.
אני עושה צעד אחורה, את לא מרימה את הראש. עכשיו אני מחוץ לדלת הכניסה, את מושכת את האף והדמעות נפסקות, אני קופא. הפנים שלך למטה, אני לא רוצה לראות אותך אדומה, אני לא רוצה איפור מרוח, אני לא רוצה אותך ככה. את לא זזה. עוד משיכת אף. אני סוגר את הדלת ויורד במדרגות, עוד מעט תירגעי.
היי ענת
יש איזה איטיות בקצב של הסיפור… כמו שהגיבור מדבר וחושב תוך כדי, לא מבינים כמה הוא אוהב אותה, הוא רוצה… נידמה שהוא להרגיש אותה יותר.
זה יפה הדימוי על הכנפיים… זה מעביר את הבחורה
היא מעניינת בסגירות בשתיקה, במעוף.
משהוא קורה שם- אמיתי.
מוזר, אך לקח לי כמה פעמים עד שניכנסתי לסיפור.
והיום הצלחתי.
להתראות טובה.
הי טובה, אני שמחה שהתעקשת ולא עזבת עד שנכנסת. היה לי משהו להגיד על משחק התפקידים שכל אחד לוקח בזוגיות ואיך קשה לשבוא אותו. אבל יצא לי משהו קצת אחר, אני מניחה
אני חושבת שתמיד יוצא משהו אחר, אם אדע מה יצא בסוף הסיפור בחיים שלי לא אכתוב, משעמם.
מענין למה קראת לספור בשם כזה?
רצית לומר שאין מנצחים?
אולי אם היית נותנת שם אחר לספור אולי… אז היה היה הסבר קל לקורא .
זאת לא עצה זאת מחשבה.
בנתיים להתראות טובה
הכוונה בשם הייתה מכוונת לסיטואציה הזוגית בו יש אחד נותו ושני מקבל, אני מנחם ושני מנוחם, אחד מקריב וכו". יצא לי עדין מידי לטעמי. ובכל זאת- השארתי את השם