בננות - בלוגים / / סקס ופוליטיקה
אביה בן דוד
  • אביה בן דוד

    אביה בן דוד, כותבת. פרסמה את ספר השירה ''אהבה, שטנה וסמים קלים'', את הנובלה ''עט, עפרון ורעל'' ואת ספר השירה ''לפתח חטאת רובץ'' (בהוצאת ''סיטרא אחרא). עובדת כעורכת 'את', מעריב

סקס ופוליטיקה

סקס ופוליטיקה.

סקס ופוליטיקה כמו מוות ומיסים הם שני דברים מהם אי אפשר להתחמק. רציתי לציין מפגש מיני ולהביע אכזבה קטנה מהאנושות:

מין יד כמו מטונפת מושכת אותי. ואז מין חייה משונה כאשר רק השיניים נגלות. שיניים וסנטר. דג – לטאה גוהר ומפחיד לשנייה ובאותו רגע מושך מתוך אותה התנועה. כאשר הוא עוצר בפנים בחלק העמוק וקופא לרגע אז זזה אני יותר. ואני רוצה אותו. אחורי הגב שלו ועצמות הכתפיים מעודדים להמשיך. באותו רגע ידי מגששות את פניו שאיני רואה את חלקם העליון. בשתי אצבעותיי כמו מחושים קטנים. ודעתי מונחת לרגע על צלעותיו, מעבירה את זוג האצבעות האחרות בהם כאילו היו תעלות קטנות. עצמות הרחיים שלו בולטות, עורו נראה שקוע מעט מתחת לזקן קצר. הוא זז ואני מתהפכת. בתחילה על הצד ואז על הגב. ברגע זה אין במה להביט ואני עוצמת עיניים לרגע. אוחזת את השמיכה. ידו האחת על ירכי ושנייה בשערי. אני מרוכזת כמעט. מנסה לנער מעלי שיירי מילים שלא נוגעות בעניין. לא מחשבת זוויות ודרכים ולא מודרת על ידי מחשבות בלויות של שאר היום. על דברים שעלי לסדר או לעשות. רגע אחד של שקט ואחריו ריכוז לרעשים הקטנים של הנשימות ולמהירות. רעש קטן של גהירה, אחד של שרירים מתקשים ואחד אחרון של כמו אכזבה קטנה. הוא גמר לפני ואני מסתובבת. מושיטה יד לטישו ליד המיטה ומנקה את שאריות הזרע מצד ירכי.  הוא אוסף את חלקיו ומניח את עצמו לצידי. כמעט כמו ילד. עכשיו רק קודקודו גלוי. אני מעבירה יד דרך שערו הקצר. מין רגע של ספק נמנום ספק שעמום קל של שיגרה. של מעשה שניגמר. שביעות הרצון שלו היתה עשויה להיות מרגיזה אלמלא היה מצטרף לחיוך הקטן קמט דאגה זעיר בין שתי הגבות. סימן השאלה שהוא יודע לא לבטא. אם יירדם מהר מידי תילקח השינה שלי. לא אוכל לישון ואצטרך להמיר את הלילה בבהייה בטלוויזיה או לקחת כדור שינה ולהסתכן בלקום מאוחר מידי. להתעורר שפני מעוכות כנגד משהו בתוך אותו בלבול של בוקר אליו הייתי רגילה מאוד כשהייתי כזו . האפשרויות האלו או לבקש ממנו שילך. כאשר אני מביטה בו ושוחה בתוך הדברים האלו הוא קובר עכשיו את פני בתוך כתפו. אני נאבקת כדי לזכות בכיסי אויר. בציפורניים בתנועות קטנות מזיזה בד ומביטה בעדו לרגע . איני מצליחה להשהות רגעים. וכעונש כביכול אני מוצאת עצמי מפרפרת במעברים אלימים בין רגעים כך שכל רגע נהפך למין סוד קטן מפני שרק אני יודעת שהוא אחר. וגם משום שלא התרציתי ולא היה לי רצון לטרוח ולהראות ומשום שהרגע הפך שוב לקטן. אך מתוך רגעים קטנים קשה לדעת מתי הם יעברו ואילו יהפכו למין זכרון דברים שייחרט. רגשות שישקרו לכאב באזור מסוים בגוף ויתמשך. כמו רגשות אשם, כמיהה, התהפכות. ואז הוא מסתכל עלי במבט השואל ואני רוצה לשבור לו את הפנים. להשאיר סימני עקב בחורי העיניים שלו. דווקא רגע זה מסמן באיזו אפשרות אני מעוניינת. המרחק אליו הרגע הגיע מעיד לרגע על כל המעשה. על המרחק הקצר מידי ביני ובין העבר שלי. על האנושיות המטעה שוב ושוב. ברגל אני סוחפת את חולצתו ומעיפה אותה על המיטה. לרגע אני חושבת לנסות ולרצות שיישאר אך תזמורת שלמה של קולות "לך " פועמת דרכי עד שאני הוגה את המילים. הוא מסתכל עלי במבט מתריס כאילו והפאנק באמת חי עדיין. מרגע זה היה יכול להתפתח משחק ובמקום מתרחשת עזיבה. רציתי לכתוב על סקס באופן כללי. על איך בדומה למדיטציה התודעה מתקלפת עד לאותה נקודה בה לא קיימות מילים ובמקום נאלצתי להיזכר. הפוסט ההוא יחכה עוד כנראה, לפחות עד שהתחושות הפיסיות המעט לא נעימות של אחרי ייעלמו. צלוחיות עצב ליד המיטה. באם יבוא עצב להישאר עליה עד שיהיה שוב מופר.

אך בכל זאת היה רגע. רגע בו קמתי מעליו וטפטפתי אותו. שנייה בה הוא נחלץ ממני במין עוויה קטנה שאיחדה ברגע בלתי אפשרי זחיחות קנטרנית וחוסר שביעות רצון, אולי מגופו או מהסיום של העניין. בתנועה שכמעט הקדימה אותי מלקום מעליו הוא ליטף והזיז בו זמנית. ושקעתי אני בחזרה, מדמיינת איך ראשי נראה עכשיו מול המיטה. אומדת את הקפלים. מתרווחת לרגע על הראיות.

זה מאותם רגעים נפלאים בהם אנשים לא מבינים אחד את השני שמחברים אותנו. משהו שמישהו אחר רוצה ומתוך אהבה את מעניקה את דרכו כאשר הוא חווה נעימות ואת קורבן. הפוך אותי לקורבן הוא לא התנהגות נשית בהגדרתה אך היא מהפוליטיקה של חוסר ההבנה של מי שמקבל . ואם הוא רואה ומבין הוא ינסה לסרב כדרך הנימוס המנסה להתנות שוויון. אך אותם רגעים של חוסר הבנה בין שני אנשים הם בבירור אהבה. כאשר מישהו מוכן להעלם לזמן מה למענך. דרך שוויון נוכל רק כולם להעלם אחד מפניו של השני לנצח. בעיניים פקוחות ניראה את רגלנו לא נפגשות לרגע בשנייה של גילוי רק בראי האינסופי של מדרכות. אני יודעת שטענה זו לא תזכה לפופולאריות אך בעיני ל"שחרור" הנשים יש תפקיד גורף בהכשרת הקרקע לחברה צרכנית. כל הכוח הזה המופנה כדי שנהיה משועבדות ללרצות. לא הייתי רוצה שנשים יהיו משועבדות לפטריארכיה אך בכל זאת רוב הפמיניסטיות ( לא כולן , גולדמן יוצאת מן הכלל ) יעוטו כדי שנוכל להיות כבולות לרצונות אשר אמורים להיות לנו וכאשר אין לנו אותם, במקום שיכתיבו אותם גברים יכתיבו אותם פרסומאים. החופש לבחור בין אולמרט פרץ או נתניהו למשל. מי צריכה חופש מעין זה? ובכל רגשות אשמה שמאלניים מסתתר פרדוקס. אנו בעד ערבים אך מזדעזעות מיחס לנשים ברוב החברה הערבית. הפרדוקס הופך את בעלי בריתנו למצומצמים. אנשים הם אנשים בסופו של דבר. אנו רוצות לדבר עם ערבים שבעד יחס הוגן לנשים. אך נסתפק בכאלו שיסכימו לדבר איתנו. אנו בעד הפלסטינאים אך נגד האיראנים. הימין האמריקאי רוצה להכנס  לכבוש ולשחרר את התושבים לתוך דמוקרטיה. הדמוקרטיה שאנו מוכרים היא כזו בה יש לנו כביכול בחירה. אך אנו משועבדות כבעבר. מוכרחות לרצייה אך ברובנו זקוקות לתיווך עדיין שיאמר לנו מה זה שאנו רוצות.  אני מעריצה נשים שיודעות מה הן רוצות. אלו הנשים היחידות איתן אני מוכנה לשכב ( כל עוד הן גם יפות ) למרות שבגדול אני מעדיפה גברים. חוץ מבשלבים ראשונים אינני בן אדם מיני. מין הוא ברירת מחדל כאשר אין שום דבר לראות בטלוויזיה. לרוב אני מעדיפה לדבר. טהורה כקולה קרה אני.

 

 

10 תגובות

  1. מעניין מאד, אביה. וגם משעשע לקראת הסוף. אבל בעיקר מעניין. במיוחד ההשקפה שלך על פמיניסטיות ופמיניזם. מי זו גולדמן? אמה?

  2. כל כך נהנית לקרוא את הפוסטים שלך !

    אינני מכירה אותך אישית לצערי.

    לפי כתיבתך את מצטיירת כאישה סקסית בטירוף.

    • אביה
      את יכולה לכתוב מתי מתקיימים ערבים נוספים כאלה (של הקראת שירה )

      אומנם אינני מהתחום .
      אך אשמח לארגן לעצמי ערב פנוי מהילדים ולבוא לראות . זה מאוד מעניין אותי.

      תודה

  3. הידד . עשית את זה שוב !

  4. יעל ישראל

    "חוץ מבשלבים ראשונים אינני בן אדם מיני".

    את מצוינת. ומצחיקה.

  5. עושה חשק לסקס .

  6. הי אביה,
    קראתי את מה שכתבת כבר כמה פעמים. קשה לקריאה. קשה לתגובה. מקווה שהגוף הראשון בו כתבת איננו את.
    לדעתי,חשוב לפתח את מחושי הסקס .מתוך החוויות שאוספים בחיים כדאי ללמוד ולהגיע למצב ש"לך" אומרים לפני "בוא" ,ו"בוא" אומרים למי שיודעים שלא רוצים שילך.

  7. עינת אלוני

    החלק הראשון מוכר עד לכדי ייאוש. האמביוולנטיות במיטה (משמע, באינטימיות עם אדם זר) היא נושא שאני חופרת בו עד שנשארים רק גרגרי אבק.
    בחלק השני קצת איבדתי אותך. יש משהו בשיח החברתי שמרחיק מהחוויה האישית עד שנדמה שאין הקשר.
    שבוע טוב
    ע

  8. נדמה לי שכמו הרבה מאד נשים את מאד מבולבלת לגבי פמיניזם ופמיניסטיות. מבולבלת ומוטה. זה חבל אבל כל כך נפוץ שכבר קשה להצטער.

  9. מצלמות סקס בלי פוליטיקה
    http://www.livegirls.co.il/

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד