בננות - בלוגים / / סוף המודרניזם
אביה בן דוד
  • אביה בן דוד

    אביה בן דוד, כותבת. פרסמה את ספר השירה ''אהבה, שטנה וסמים קלים'', את הנובלה ''עט, עפרון ורעל'' ואת ספר השירה ''לפתח חטאת רובץ'' (בהוצאת ''סיטרא אחרא). עובדת כעורכת 'את', מעריב

סוף המודרניזם

 

 

 

סוף המודרניזם

בספר שמירת הלשון של החפץ חיים, הלכות לשון הרע הכללי כתוב :" וכל זה אם הרואה טוב ממנו, אבל אם הוא חוטא כמותו וגם הוא חולה בעברות האלה כמותו, הרי זה אסור לפרסמו. כי איש כזה אין כוונתו בגלותו מסתריו לטובה וליראה, כי אם לשמוח לאיד ולבזותו בזה. " דיו אמיתי ווירטואלי רב נשפך על עניין העיתון "כתם". אך נדמה שכל הדיון ניסה להתחמק מהשיח האגרסיבי שיהודה ויזן ניסה להכתיב. רוב הנפגעים מדבריו קיבלו את הסאטירה הבינונית בחינניות מתוך הומור עצמי או נימוסים חברתיים . אחרים קיבלו בברכה את תשומת הלב מ"הצעירים הבועטים" ( ובנושא זה אני ממליצה לקרוא את הכתבה של שירה סתיו ). אחדים נפגעו באמת. עניין אחד הוא ללעוג למשוררים ועורכים בעלי מעמד אשר נמצאים גם כך בעמדה ציבורית בה הם ועמדתם חשופים לביקורת, עניין אחר הוא ללעוג למשוררים צעירים. אם רק בלעג היה מדובר היה ניתן לטעון שמדובר בעמדת הכותב, נלוזה ובלתי מנומקת ככל שתהיה. אך נדמה שאחד מהמהלכים האהובים על יהודה ויזן הוא ללעוג לאנשים ואז לבקש את חברתם. כלומר למרות הצהרותיו המודרניסטיות, מר ויזן אינו מהסס להשתמש בגישות פוסט מודרניות כאשר מדובר בהכפשה או בנקיטת עמדה. מול התנהגות מסוג זה יהיה קשה שלא לקחת את העלבון בצורה אישית. אך מעבר לכך, נדמה שכל העיסוק הנרחב במגננה מול חיצי הרעל השלוחים מכיוונו של זה נועד להשיח את הדעת מאיכות העיתון כתם ושירת יוצריו. נקודה שעברה ללא התייחסות בגלל מין אחווה לא כתובה של משוררים. הופעתו של כתם כמו הופעת כל קונטרס העסוק בשירה נראתה לרגע מבורכת.  עולם השירה הוא עולם קטן ודל תקציב בו כל פעולה ויחס כמעט מתקבלים בברכה. על רקע דלות זו ביסס יהודה את המהלך המודרניסטי כביכול של "בעיטה" בישבן השירה הקיימת. כאמור, מעטים יקומו לעצור משוררים חדשים, הן משום הפחד למצוא את עצמם בצד הלא נכון של "הצעירים המגניבים" והן בגלל אותו יחס מקבל לניסיון רפורמה, והרי רוב המשוררים יתמכו ודאי בכל עיסוק צעיר בשירה.

"יען כי לא כל המתימרים בכבוד הדעת בני דעת המה,  רק מאמינים בדברי בני הדעת,  על כן תצאנה מלחמות רעות לבני האדם,  כי אלה המאמינים בדעת לא ידעו גבול וקצב לדרכיהם ודבריהם,  ככל בני האמונה,  וילחמו בעת אשר להם לשבת מריב וישבתו בעת אשר היה להם לעבור חלוצים"( עת לטעת – פרץ סמולנסקין). אך כאמור, לא מדובר היה לרגע בשירה צעירה. עיתון כתם וספרו של יהודה ויזן לא היו אלא מחווה חיוורת למודרניזם. גם הסאטירה נדפה ריח מעופש מעט של כתבי עת משנות השישים. דווקא ציטוטים ישירים אלו הפכו את הלעג לפוסט מודרני המיוצג כביכול על ידי "מעיין" והלעג לשמרני המיוצג כביכול על ידי "הו" למפגן של חוסר מודעות עצמית. המלחמה ב"הליקון" שייצג כביכול את הממסד מגוחכת גם היא לאור העובדה שעיתון כתם תמיד חיפש חיזוקים מהדמויות שאת מחוותיהם גנב. כמו כן העיתון לא חשש לקושש תקציב מהממסד, העורכים לא התביישו מעולם לנסות ולמצוא את מקומם בהוצאות הספרים הגדולות ועיתונים מצליחים יותר.  איני אומרת שלהתחיל מהלך מרדני כדי למצוא את מקומך בעמדה טובה יותר במערכת הוא מהלך פסול בעיני. אני קובלת על השימוש במונח מודרניזם, בבעיטות שלוחות המכוונות לאנשים שאינם בעמדה של המערכת או הממסד ומסוחררת מהמהירות בה המרדנות הוחלפה בקונפורמיזם צייתני משובש.

"טול קורה מבין עינייך " העניין המדהים באמת הוא שכאשר נגמרת התרעומת על יחסו הנלוז של מר ויזן לסביבתו הספרותית , ויחסו המתרפס לאבותיו הספרותיים נשאלת השאלה האם יהודה אינו אלא אפיגון (?)  כלומר, אחרי הכל מדובר במשורר לא מוכר העושה  את פרסומו דרך עירור פרובוקציות זולות למדי. קור מחצבתו הוא ברור והוא אינו מחדש דבר. אם ניקח כדוגמא את שירו "אני רוצה לכתוב עיגול גדול " :

"אני רוצה לכתוב עיגול גדול

לתת בו אותות ומופתים

למסוך אל פיו צבעי קשת

ושלל צבעים חדישים

אני רוצה לתת לו שם :

"יהודה" כשמי ולברואו בצלמי

והיה כי לא יחפוץ להיות עיגול,

אעשהו מנגינה ואתנה בו את נהמת

גלי הים המתרגשים אל סלע

ואת צמרת האילן הכושלת במשב

את צליל שבירת ענף הניתץ

בפגוש ברק ואת קינת הציפורים

אשר חרב קינן .

ויאמר בתחינה לא מנגינה !

אז בחרון אפי אעשהו אני , לא בצלמי

לא בדמותי . אפיח בו רוחי !

שידע מהו צער , שיחפש נחמה,

בעיגול, בצבע ובמנגינה ."

ניתן למצוא בו מעט מהארס פואטיות הביאליקית, משחקי הזהות של אבידן ,  רוח המיסטיקה הקלה של היצירה בעבודות וולך והרץ מנשבות עליו. דימויים כגון "צמרת האילן", "קינת הציפורים"  ו"גלי הים המתרגשים" אינם חדשים בספרות ובשירה המקומית או כלל .למרבה הצער השיר הבינוני הזה הוא מהחזקים יותר בספר השירה האיום למדי אותו בחר ויזן לתרגם לשלוש (!) שפות. האם ערבים (אשר לפי ויזן אינם משוררים ראויים בגלל "שהם כותבים יותר מידי על עצי זית " ) או רוסים אמורים ליהנות מפנינים אלו? האם יהודה שכח שבמילון ה"המילים העייפות" אותו פרסמו קיימות המילה "ציפור " ( או שברבים זה לא נחשב ? (  האם "גלי ים המתרגשים על סלע " או " צליל שבירת הענף הניתץ " מהווים חידוש ספרותי?.  מבלי להכנס לשעשוע הבעייתי של לנסות ולמצוא את האח האובד של השיר אפשר לומר שיהודה ויזן רחוק מלהיות קול ייחודי או שהגדיל להוסיף מימד חדש למחשבה או לשפה. השיר מקושקש מעט  ומשתמש בדימויים ההופכים לסתומים מעט תחת ידו של ויזן המנסה ליהנות מהיתרים פוסט מודרניים בכסות מודרניסטית  או במילים אחרות, מה "לקינת ציפורים שחרב קינן"  ( מלבד משחק המילים )  ולזהותו  הנעלמת והחוזרת(?). אולם הבעיה האמיתית מתחילה כאשר ויזן כן מוסיף משלו וקובל :

"יהודה היקר שלום

מועצת הפרס

שמחה ונרגשת להודיעך

כי פעלך לא נעלם מעיניה

וזו מכירה בהישיגיך החשובים.

יישר כוח והוסיף במלאכת הקודש

בברכה

מועצת הפרס "

בספר שירה בעל 16 שירים הדן כולו בזהותו והעדר זהותו  משקל החשיבות שיש למעמדו ולכמה כסף קיבל וכמה אחרים קיבלו ( כמו גם החשיבות שהוא מייחס לרשימות המקטלגות משוררים לפי פופולאריות ) מפיל את כל הספר "שירי יהודה" מתחת לקו הבינוניות. ויזן אינו ויזלטיר, אינו דליה הרץ. שירתו למרבה הצער אינה מצדיקה את המעמד הספרותי בו הוא מדמה את עצמו. מהלכיו השיריים כמו מהלכיו הסאטיריים אינם חסרי תקדים. למעשה התקדים שלהם טוב בהרבה. אינני מגינת הפוסט מודרניזם, אך לפחות בו קיימת מודעות עצמית. כמו כן,  להיסמך על אחרים אינו גרוע כמו להתחשבן איתם, בעיקר כאשר מדובר בסכומים הפעוטים הזורמים לשירה משדי הממסד. איני רואה גם סיבה מיוחדת לתרגם את ההתקטנות הזו. בני המיעוט סבלו מספיק ( ואינני מתכוונת לשירים על עצי זית )


כולנו זכאים להתלונן על שירה שלא מוצאת חן בעינינו. לכולם מותר להיות קנטרניים, קטנוניים וביקורתיים. לכולם יש מצבי רוח בעייתיים ודעות לא חינניות בהם אנו מביישים את עצמנו מפעם לפעם. אך מידת ההתעלמות והאי צדק הביאו אותי להתייחסות קצרה זו. איש מאיתנו לא המציא את הגלגל. שירה, כמו השפה בנויה על יסודות קיימים. אין זה הופך אותנו למעתיקים. 
כאמור כל משורר באשר הוא עומד על כתפי אלו שבאו לפניו. כל משורר, במודע, בורר לעצמו את קור מחצבתו התרבותי ממנו הוא שואב השראה. קיימים משוררים אותם ההיסטוריה זוכרת, לפעמים הזיכרון מתבסס על כישרון, לפעמים על חדשנות. פעמים רבות לאופן התנהלותו של משורר, לרבות הביוגרפיה אותה הוא ממציא לעצמו, יש חשיבות ככרטיס כניסה לפנתיאון הספרותי. כמי שכישוריו מסתכמים בעירור מהומות זוטות הייתי מצפה שלכל הפחות שיהיה מודע לנקודה זו.

 

 

 

 

 

71 תגובות

  1. הידד!
    (או לפחות ככה נדמה לי).

  2. לויזן יש השפעות. אולי הוא מושפע יותר מדי. זה שהוא כתב עליו מושפע המון.

  3. ויזן מאוד ישמח לשמוע שדבר ראשון שפתחתי עיניים ראיתי תמונה שלו בעיתון תל אביב וקראתי שיר שלו בבננות. אני אמסור לו ד"ש ממך.
    זאת לא הפעם הראשונה שאת כותבת על מעורר המהומות זוטא הזה, את מודעת לנקודה הזאת?

    • הרי כל מה שיהודה רוצה זה להיות אייטם. הוא לא שונה בזאת מכל סמי סלאב אחר המחזר אחר התהילה. ואין ספק שבדרך לא דרך הוא משיג את מבוקשו.

  4. סוף סוף צדיקה בסדום שלא מפחדת לאמור את האמת כמו שהיא.
    יהודה ויזן אפיגון ללא ספק !
    אבל הוא חורט על דגלו את האליטיזם עלק.
    רחמנות עליו ועל עודד כרמלי !

  5. תחילת דרכם של הכתם הייתה בעלת ברכה ללא עורערין.
    לא כן סיומם !
    כל הכבוד לך שאת מראה לרבים את מה שאחרים ידעו ולא כתבו עד זמן זה.

    • פסאודונים יקרים, את מה שאביה כתבה כאן עלה בעיתון תל אביב הבוקר אך פסאודונים לא קוראים עיתונים, רק בלוגים. רק שהיא לא הוכיחה כלום.
      זה כבר יותר מורכב מעוד גבב עקר.

      • פסאודונים "יקר" אולי יהיה יותר מדויק

        • נו, להתעסק בכל החיקויי משוררים האלה זה מה זה יווו כאילו דההה מעניין

        • שלי חן (אוי זאת באמת אני)

          ואני רוצה להוסיף,
          גם בשביל לגנוב צריך שכל

          • אביה בן דוד

            לאחר שהתבקשתי ע"י עורכת המגזין של עיתון ת"א (טלי כהן ציון) לקצר את הטקסט שלי ל 500 מילה העדפתי לפרסם את המאמר בשלמותו ובפחות רייטינג(לא כולנו מחפשים אחר התהילה) חשבתי שליהודה מגיע יותר…

          • אני מאד מקווה שתפרסמי את המאמר שלך גם בידיעות אביה.
            מגיע לבחור חסר עמוד השדרה הזה שחושב שהוא משהו או מישהו בספרות. באמת שפן קטן שלא מבין כלום וחושב שכן. אפיגון של אלתרמן ואבידן. כולם רואים את זה.

  6. וזה השיר הראשון בקונטראס.
    מציעה לך לכתוב יותר ולנסות לעורר פרובוקציות פחות כי ככה לא תחזיק מעמד.
    אולי תלך ללמוד בסדנת השירה של הליקון ?

  7. האמת היא שהמאמר הזה עושה טוב לרוני סומק, יצחק לאור, אגי משעול, אמיר אור, הליקון, דורי מנור, נטעלי בראון, הו, יחזקאל נפשי, סיוון בסקין, וכמובן ליהודה ויזן ועודד כרמלי. רטרו לעבר

  8. רוני סומק הוא פלגייאט זול של יהודה עמיחי. אמיר אור באמת מושחת. וסיוון בסקין באמת באמת גרפומנית.

  9. מעבר לתרעומת הכללית אני חושב שהדגש ששמת על כך שהמהלך של יהודה אינו מודרניסטי כפי שטען הוא מעניין . אני חושב שהיה אולי מקום לפחות ציניות שטיפה מעיבה על הכתיבה המרתקת .אך בכך זאת נהניתי והרגשתי שהצדק עימך .

  10. יהודה ויזן נתפס במערומיו

  11. "יהודה היקר שלום

    מועצת הפרס

    שמחה ונרגשת להודיעך

    כי פעלך לא נעלם מעיניה

    וזו מכירה בהישיגיך החשובים .

    יישר כוח והוסיף במלאכת הקודש

    בברכה

    מועצת הפיס "

    איזו עליבות !
    זו שירה ?
    נשמע יותר כמו קישקוש זול של אפיגון!

  12. מאמר מצוין אביה. כתוב למופת.
    ככה ממש מפוצצים חצ"קונים.

  13. שלי חן (אוי זאת באמת אני הפעם)

    1. אמיר, נראה לך שאכתוב את הדברים האלה? אמנם צמצמתי את עיסוקי להבלי השעה בערב זה, אבל את ההודעה בה כלולים שמות והשמצות לא אני כתבתי- רק את אלו שלפני.
    2. בנות, זהירות!- מרירה זאת הקללה החדשה נגד נשים- זאת שאמורה לגרום לנו להרגיש שאנו נדרשות לבדק בית, זאת שאמורה לגרום לנו לחשוב שעלינו להוריד פרופיל כי אם לא- נגמור כמושות עור וקפוצות שפתיים- פני המרירות הגדולה! העלבון הגדול!
    רק מה – לא ממש איכפת לי מה מישהו כאן חושב.
    3. אביה- אינני באה לגונן על ויזן, הוא אינו זקוק לעזרתי, היי סמוכה ובטוחה, מה שכן דברייך נותרים סתומים וסתורים.
    משעשע אותי עד מאוד שאת מכריזה עליו פחות או יותר כעל קוריוז שולי ובעצם לא פעם מצאת לנכון להתייחס אליו.
    שנית- במה שכתבת- האם ויזן בעצמו אפיגון- כביכול כותרת פרובוקטיבית- אך המשך המאמר, מלבד איזשהו מושג באשר לטעמך האישי, אינו עונה על הציפיות, נותרה סיסמא שכל מטרתה היא שיקוף, שיטת חינוך פסיכולוגית. על מודרניזם ופוסטמודרניזם ביחס לכתם רועי צ"יקי ארד כתב זה מכבר מאמר מנומק ויפה. אני מדברת כאן אך ורק על צורת ההגשה. ואם להסתכל על זה ככה, לא פלא שויזן זוכה לתשומת לב

    • שלי, לא, ממש לא נראה לי. מצטער. זה בעצם כבר קרה לנו עם איזשהו מתחזה תוך כדי דיון ב"אלוהי היהודים". זוכרת? וסליחה על השניה הלא מפוקחת שלי.
      תפסתי את זה רגע אחרי שפרסמתי את התגובה. ואז – בדקתי.יש פה פתאום כל מיני תגובות נלוזות בשמם של בלוגרים מכאן (הציצי למשל אצל סיגל בן יאיר).

      • שלי חן (אוי זאת באמת אני הפעם)

        רווח לי.
        כבר הלכתי לכתוב לך באופן אישי.

        • נועם ( זה באמת אני הפעם )

          תשמעי, אל תסתתרי ובבקשה תהי כנה ואמיתית. ידוע שאת היית בת זוגו של יהודה ויזן הלכלכן וידועות גם המילים הרעות שאמרת על אמיר אור ועל אחדים. יש אוזניים בנסיך ואנחנו לא מפגרים !

          • יהודה ויזן זיין גם את ציפי שטשוילי ולכן הוא פירסם את ה"שירים" שלה בכל הגיליונות שלו…

          • האמת, הוא גם זיין את עורכת המשנה שלו- הדס מרדר.

          • "אנחנו לא מפגרים" או שכן?

  14. יהודה תפסיק להגיב ולסכסך

    • יהודה ויזן לא מגיב.
      הוא הרי משורר "מבריק" שנושא את דגל האליטיזם. כאילו דההה

  15. לכל דגי הרקק הבינוניים ורפי השכל של הבלוג האלצתם אותי לחזור ולהגיב יהודה ויזן עורך עבדת קודש בחשיפת מושחתים גאוניותו אינה ניתנת למדידה עדיין בכלים הקיימים כשאתם אומרים את השם יהודה ויזן אמורה לעבור בגופכם צמרמורת

  16. משורר חלש ומתחת לבינוני.
    אני מופתע אייך הוא מעז לכנות את עצמו "מבריק".

  17. איזה יופי שאת אמיצה כזו שלא מפחדת מויזן ( יש לומר אוזן ) וכותבת את הדברים אייך שהם. אני יודע שגם משפחתו לא נטולת סיאובים ואישומים. אביו איזה מנכ"ל בעריית יהוד. כנראה שזה עובר במשפחה.

    • למה שאביה תפחד. מה הוא כבר יכול לעשות לה ? לכתוב שהיא אפיגון ?
      דעתי צריך לפרסם את הכתבה המעמיקה הזו בעיתון.

      • דוגמנית השירה אביה

        אביה בן דוד, עם כל הכבוד, היא אפס מאופס, עיתונאית אופנה שחושבת שהיא בוקובסקי.
        השירים של עודד כרמלי, יהודה ויזן וציפי שטשוילי (בסדר הזה!) עוד יכו גלים על מצחי כל הגרפומנים

        • קראת בכלל את שיריה יהודה ?
          קראת מה כותב עליה נתן זך, האיש שאת שירתו אתה מחקה או מעריץ יתר על המידה ?
          אין לי ספק בשירתו של עודד כרמלי ואת ציפי אני לא קראתי. הוא בחור צעיר ומוכשר, שעשה טוב שנס ממך והותיר אותך לבד עם הכתם.
          הרשימה הזו מגלה כל מיני דברים לא נעימים עלייך יהודה.

          • פתטי זו מילה עדינה כדי לתאר מה שקורה כאן

          • את מי זה מעניין בכלל ?
            שיהיה לכם לבריאות לכולם

          • סערה בביצה חחח

          • בימים מדכאים כשילדים חיים תחת הפגזות, זקנים נפגעים מרסיסים ואמהות לא מרשות לילדים לצאת למגרש משחקים, טוב שיש קולות אמיצים של אנשי רוח נאורים שעוסוקים בדברים החשובים באמת.
            תודה לכולכם – אתם שומרים על המורל הלאומי. קוראים אתכם ומתחילים לצחוק מהנפיחות העצמית. תזהרו לא לפגוש במחט – כל האוויר יצא.

          • יהודה עתי

            אביה, טוב שפרסמת את זה.
            יהודה ויזן חייב התנצלות לאנשים רבים.

          • יהודה עתי

            אני לא הגבתי. משהו בעל לב רע ופחדן מתחזה ןמסתתר בשמי.

    • גדול גדול גדול.
      בדיוק אותו הדבר ויזן עשה למשורר אמיר אור, רק שפה, הדברים נכונים, כי ויזן לא מתקרב לרבע מהרמה של אור.
      פשוט ענק, כנסו ותראו

      • אתה לא יכול אפילו להשוות את אמיר אור ליהודה ויזן.
        זה כמו להשוות בין פוורוטי לליאור נרקיס. הרי אמיר אור לא רואה אותו בהליכה עם עיניים עצומות.

        הלינק לפליקר ענק !

  18. יהודה הוא שליח של האמת!
    כולם שונאים אותו בגלל שהוא אומר אותה ואת זה אף אחד לא יכול לסבול!

    יהודה, כל הכבוד!!

    • שליח האמת המסואבת של עצמו. שליח רצון הפרסום ותו לא. שירתו אינה אמיתי ואינה עולה על הקריטריונים שהוא מציב במניפסטים שלו. דומה יותר מידי למשוררים שונים. חופף אקלקטי היברידי לשירתם של ענקים.

      וגם אני חושב שהלינק טוב. מצחיק ומשעשע. וכל הכבוד לאביה על הרמת הכפפה ל"הליקון".

    • לא מדובר בשנאה, רק בביקורת. כשם שיהודה (אני רוצה להאמין)אינו שונא את אותם אלו אשר הוא מבקר. יש הבדל בין ביקורת עניינית לבן רצון להרע. המניעים שלהם זהים – לחשוף את האמת , אחרת היה אפשר לסכם את העניין בתגרת רחוב.

      • אנחנו לא יצחק לאור ומנחן בן שנלחם במבוא בית קפה.
        לעומת זאת הביטויים כנגד כל האמנים השונים הם מתחת לחגורה, כוזבים ומכוערים. יהודה מתוך אזלת ידו מגנה ושונא את כולם. חבל. כעת הוא המבוקר.
        אל תגידי שאין שנאה. יש שנאה באבואהבוה.

        • אלוהים כמה רעש על דג רקק אחד.
          את מי הוא מעניין.
          סתם משורר גרוע שנובח למול השיירה החולפת. מה את מתייחסת אליו בכלל אביה ? משוררים גרועים לא שווים התיחסות.

  19. אביה, את פתטית וגרפומנית לא פחות מיהודה.

    • בונה סוכה

      אולי זה נכון, אבל לאביה לפחות יש סטייל

      • והיא יפה יותר…

        • יהודה ויזן הגרפומן היה רוצה להגיע לפסיק ממה שאביה בן דוד מפיקה מהידיים שלה.

          • חבל בכלל שכותבים על טיפוס רע לב כזה, תינוק מרושע, לא ראוי לכתיבה ביקורתית, רצינית ככל שתהיה, ובייחוד שזה מה שהוא רוצה והפסגה אליה יגיע בחייו, כפי שהוכיח עד כה. מיותר.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד