אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון

  ביום חולין כזה ואחרי רצף של כמה כאלה שדי ביאסו, חזרתי הביתה שפופה קצת, פתחתי "כוכב נולד" כמו זומבית, ואז מישהי שרה ו.. בום – רצתי להקליט. בקול הכי מחוספס שלי (…) ובלי שום ליווי. הבאסה עברה שינוי, תזוזה. הרווח או ההפסד כולו שלכם: http://www.youtube.com/watch?v=S6oW8xXsan0 אני מאד לא טכנולוגית, אז פשוט צילמתי וידאו במצלמה די פשוטה ושרתי בו .. את ...

     (מוקדש לרונן חברי הטוב)     אז ט"ו באב, נו אז מה. הלכתי ממסיבה באמצע, כי לא היה לי כוח אליה, היו שם המון "תוכניות", הרבה עניינים והתרחשויות, אבל לא היה שם כלום בשבילי, והחומר האנושי הרב הפך עבורי להרבה חלקיקים שכשמתקרבים לראות, לנגוע, אין בהם למעשה כלום. אנטי-חומר. כמו שבנוי העולם. כשאת תרה אחר המקור, היש, החומר ...

      זה מה שחוויתי בשבת שעברה. סופשבוע בכור מחצבתי, מדרשת שדה בוקר. זה קורה אחת לכמה שנים. וככה קורה לי עם מקומות מאז, מפעם, משם. הם צרובים שם, ובמקומות בהם הם צרובים לא יצמח דבר אחר. והנה אני לכאורה באותו מקום. הבתים אותם בתים, העצים בוודאי אותם עצים (וכמה קינאתי בהם אז – אותו עץ שלא צריך היה ללכת ...

      מוזר, פתאם כל כך ברור כשמש הקטע שהעליתי לפני יומיים. "ואת המים לא שותים והמזון לא אוכלים". כתבתי אותו על משהו אחר לגמרי, משהו שקשור לאחד התחומים בחיי. חלק מהאנשים לקחו את זה כמשל לעולם ולחיים בכלל, ואני פתאם נוכחתי שהוא מקביל גם לתשעה באב. לצום בוודאי. ואצלי היה תשעה באב יצירתי. קודם כל, בחגים שאמורים להיות ...

      האי שלנו – ספינה טרופה עם כמה ניצולים לעתיד שהדיון בם עדיין נמשך. ובזמן שנמשך ונפסק הדיון חליפות, (לעיתים הוא נפסק ונפסק או נמשך ונמשך כמה פעמים רצוף), מנסים ניצולי העתיד לשרוד את הזמן: זה מיידה אגוזי קוקוס שקטף בעמל בראשי חבריו, ההיא מתבודדת תחת עץ הדקל, לא משתפת כוחות, לעיתים איזו כף תמר נופלת לה על הראש והיא ...

    (כן, זה נורא לא סביבתי, אבל הרבה מהשקיות היום הן ידידותיות לסביבה, ואפשר להשתמש בכל שקית כמה וכמה פעמים עד שהיא נשחקת) כמה שלא אנסה להיראות קוקטית (ואני לא מנסה .. אבל פעם ב.. כשאני רוצה לדפוק הופעה), תמיד ייצא לי איזה חוט מהמכנס, או החולצה תזוז, או השיער יקפוץ, או החזייה תבצבץ, או יפקע כפתור, או בדרך ...

      אז האמת שהלילה דווקא כן היה לילה עם כוכב נולד בשבילי (גם בעונה פחות טובה עם מועמדים פחות ממגנטים בעיני, אני עדיין נהנית, ולפעמים ממש בולעת את הביצועים והזמר/ת והביקורות של השופטים וקולו של צביקה הדר המקסים שלא פוסק למשך ארבעה חודשים רצופים), וביצוע טוב לשיר "לילה בלי כוכב" של שימי תבורי על ידי מועמד בשם יובל לב ...