הבלוג של אליסיה שחף
  • אליסיה שחף

    נולדתי בבואנוס איירס, העלו אותי לארץ בגיל 11, הורידו בגיל 15, העלו אותי בחזרה בגיל 20 ומאז אני כאן, משתדלת לצאת לפחות פעם בשנה, לראות ולצלם אור פחות אכזרי מזה שאנחנו רואים יום יום בארץ. גרתי 15 שנה בקיבוץ (של דרומאמריקאים, אלא מה) שם התחתנתי וילדתי שני ילדים, בן ובת מוכשרים, יפים, מדהימים. למדתי צילום בקמרה אובסקורה, 4 שנים עמוסות חוויות נפלאות. אחרי כמה שנים חזרתי לשם ולמדתי בסמינר לאוצרות. בשנים האחרונות נכנס לי לראש הג'וק של האקדמיה והחלטתי שיהיה לי תואר ראשון כדי שאחרי זה יהיה לי גם שני. אז הלכתי ללמוד לימודי מגדר, החזקתי שנה שלמה ולא ממש נהנתי. בינתיים, בדרכים אחרות, השלמתי את התואר ומתלבטת מה הלאה. אני מצלמת, מצלמת, מצלמת. נשים, בעיקר, תנועה, תלבושות ובגדים, אני אוהבת את הבמה מהצד השני של העדשה. מלמדת צילום בעיקר אצלי בסטודיו וגם במסגרות אחרות, ומאוד נהנית, בעיקר מלראות איך אנשים מתפתחים בדרך המחשבה והצילום שלהם כשאני מלווה אותם. אחרי הרבה שנים שתרגלתי כל מיני סוגים של פעילות גופנית (פלדנקרייז, שחיה,  פילטיס, חדר כושר), חזרתי לתרגל יוגה והתמכרתי.

הגבול הדק שבין ארוטיקה לפורנוגרפיה

  אני מביאה לכאן פוסט שהעלתי באתר שלי ברשימות לפני כמה חודשים.  היו הרבה הדים לפוסט הזה, בדרכים שונות ומגוונות.   מכיוון שהקוראים בבננות שונים, מעניין אותי לשמוע תגובות שונות על אותו הנושא.   * * *   לנוכחות של מצלמה יש השפעה על אנשים. עצם העמידה מול מצלמה מתקתקת מעוררת תחושות, איש–איש ותגובתו: יש אנשים שמחייכים, יש אנשים שמסתתרים, ...

קרא עוד »

גיבורות

  הרבה זמן לא כתבתי כאן, כל הסבר יהיה סוג של תירוץ, כך שחבל להתחיל לנסות ולהסביר. חשבתי ש"פוסט חזרה" צריך להיות שונה מהפוסטים הקודמים שהעלתי לכאן. לפני שאני חוזרת לכתוב על הישראליות, אני רוצה לכתוב על עניינים בהם אני עוסקת בתקופה האחרונה. הראשון הוא פרוייקט "גיבורות", שאותו אני מצלמת בימים אלה. הפרוייקט מיועד להעניק במה מחזקת ומעצימה לנשים שעברו ...

קרא עוד »

פסי

פסי גירש היא צלמת ותיקה ומוערכת. אני אוהבת את העבודה שלה, את העומק, את צורת ההתבוננות שלה בעולם. היא השתתפה בתערוכות רבות, וכשהציעו לי לצלם אותה לעיתון היא הציגה בתערוכה שארגנה "מטרנה", שהנושא היה אמהות. פסי בחרה לצלם את אחותה שרק ילדה את ילדה הראשון, בגיל מבוגר יחסית. המחשבה לצלם צלמת שאני מוקירה ומכירה את עבודתה ריגשה אותי עד מאוד. ...

קרא עוד »

רנא ונעם

את שתי הבנות האלה אני מכירה מאוד מקרוב. 15 שנים גרתי בקיבוץ מצר, שכן של כפר מיסר. רבים מאנשי הכפר עובדים בקיבוץ. רנא היא ביתו של תושב מיסר שעובד במוסך של הקיבוץ. נעם, בת מצר, היא אחייניתו של הבוס שלו, מנהל המוסך. בנובמבר 2002 מחבל רצח 5 מאנשי הקיבוץ, שלושה מבוגרים ושני ילדים קטנים. זו הייתה תקופה קשה, של פיגועים ...

קרא עוד »

אנג'ליקה

אנג"ליקה הייתה בת 55 כשצילמתי אותה, לפני כשנה. נראית צעירה בהרבה. אישה בהירת שיער ועור, עם עיניים כחולות-שקופות ענקיות. אנג"ליקה נולדה בגרמניה. היא לא נולדה יהודייה. היא אמרה לי, שהיא תמיד הרגישה שיש בה משהו שונה מהחברים שלה, שהיא נועדה לחיות כיהודיה, בארץ ישראל. היא התגיירה ועלתה לארץ, ושנים רבות היא עובדת כבודקת איכות חלב ברפתות. אישה פשוטה, ישירה, צנומה, ...

קרא עוד »

עליזה

  עליזה היא אישה גדולה עם לב ענק, כישרונית ויוזמת. יש לה נגריה, עובדת קשה מאוד, עבודה פיזית ומקצועית מאוד. היא מנהלת את הנגריה שלה בנחישות, בדייקנות, בראש פתוח. הכוח שלה, החכמה שלה, הידע שלה, הרשימו אותי. כשפגשתי אותה שמחתי להיווכח שאפשר לנפץ מיתוס אחר מיתוס כאשר מכירים מקרוב בני אדם שונים, שפותחים בפנייך את ליבם: אישה במקצוע "גברי" שאינה ...

קרא עוד »

אילת

אילת היא אישה מרשימה.   פתוחה, עניינית ומעניינת, חיובית, חיונית. יפה במובן הכי נשי של היופי: נוח לה בתוך הגוף שלה, טוב לה בחיים שהיא מנהלת.   היא כדרית, עושה נפלאות עם הידיים. מלמדת אנשים בסטודיו שלה. היא רקדנית פלמנקו, ראיתי אותה רוקדת ונהנתי. מאוד. היא אמא לשתי בנות קטנות, נשואה לאיש מתוק. זה נשמע (או נקרא) כמו סיפור מאגדה. ...

קרא עוד »

הישראליות

לפני שנתיים הציעה לי עורכת מוסף "נשים" של מעריב לעשות טור שבועי מצולם, בנושא שאני אבחר.   בשיחת סיעור המוחות שניהלנו עלה רעיון לעשות טור בשם "הישראליות". מצד אחד- סוג של מחווה לעבודתו המשובחת "הישראלים" של מיכה קירשנר, שהיה מורה מאוד משמעותי בשבילי בקמרה. מצד שני, הזדמנות טובה לעשות עבודה דוקומנטרית שמזמן רציתי לעשות, בחסות הגב החזק של העיתון.   ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאליסיה שחף