אמנות נטו מציירת ומאיירת כל הזמן

  מתוך הסדרה "חלומות דגים" מרץ 2008 La mar – ב"הזקן והים "  של המינגווי הזקן  מציין שהוא קורא לים בלשון  נקבה … שבת נעימה וצבעונית לכם…  

ספר חדש שהתכבדתי להיות על כריכתו (אני=ציור שלי) http://www.pardes.co.il/viewbook.asp?ID=97

  במהלך חודש יוני תתקיים בזאגרב ביאנלה לאיור (מס'  2 שם ) שהוזמנתי להשתתף בה. לא אהיה בפתיחה… אך זוהי ההזמנה למי שבמקרה מזדמן לשם… בנוסף מצרפת פה הזמנה לתערוכת "כשהכריש פגש את הדג" שעוברת החל משבוע הבא לבית אריאלה בת"א. (ושם יש יותר סיכוי שאגיע)  

        מיצב משפחתי בחוף  רודוס   (החוף המזרחי)  אפריל 2008 (בעבודה…)   וואו מצאתי אבן ירקרקה…! אמא, זה רטוב וגם נסחף הסנדל…!! גם אני נירטבתי                

  לבבות בבית המדרש ***  רעש הכדורים פילח לבבות בדממה ריצפת אבן נשפך דם ויצאה הנשמה ליד מדפים עמוסי ספרי משנה וגמרה שוד ושבר אללי, מה מרה הבשורה.  *** בן בלייעל עלוב נפש רוצח נתעב בן עדת קצבים, צמאי דם וקניבלים מתועב דם ילדים ואברכים על מזבח שנאתם שוד ושבר אללי, דמם כמים זרם.  *** יותר ממאה שנה, דבר לא ...

         הכתוב הינו התרשמות אישית מביקור בברלין לפני כשבע שנים.    הנסיעה הייתה מעין מסע לחיפוש שורשים משפחתיים של משפחת גרף, אל הרובע היהודי בלב החלק המזרחי של העיר. לאחר עליית היטלר, בשנת 1933 עזבה משפחת גרף, שבבעלותה היתה  חנות יוקרתית לבגדי גברים (חליפות)   את ברלין   והיגרה לארץ- ישראל  לרחוב נחלת בנימין בתל אביב, אל החום המעיק  ואל התרבות  ...

  יצאתי למסע לפולין בציפייה להבין, להבין דרך המקומות, המראות. היום, כאשר שמונת ימי המסע מאחורי, אני יכולה להגיד שאני אכן מבינה יותר, אך לא המראות הן אלה שגרמו לי להבין, אלא הסיפורים. כל המחנות אליהם הגענו בעצם ריקים, ומלאי דשא ופרחים. ריקים מאדם, ריקים מצפיפות, ריקים מרעב וריקים מכאב. אחרי היום השני, באושוויץ, ישבתי עם עצמי וחשבתי שזה פשוט ...