אַהֲבָה
לעמרי
כְּשֶׁבָּאתָ לְפֶתַע
פִּתְאֹם נַעֲשָׂה פָּשׁוּט
בַּמּוּבָן הַמֻּפְשָׁט בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמִּלָּה
וּלְפֶתַע פִּתְאֹם לֹא צָרִיךְ לִפְרֹט בְּכֹחַ עַל מֵיתָרִים
כִּי הִ י א
שׁוֹשָׁן צָחוֹר עַל כְּנַף בֶּגֶד
שֶׁנִּמְשָׁח מִמֶּנִּי אֵלֶיךָ
בִּמְשִׁיכַת מִכְחוֹל אַחַת
13 ביולי 2008
תמר
מקסים
הנה שולחת לך שושן צחור
במשיכת מכחול אחת
http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/2756707314/sizes/o/
תודה, איריס, מקסים לי מאוד ציורך. אאמץ ואשמור. תמר
אני אוהבת את השירשור שקורה פה: פשוט מופשט משיחה משיכה ועוד
גם אני השתמשתי בצירופים אלה ואולי אעלה שוב פוסט בעקבותיך
תודה, סבינה. העלי העלי
זה מקסים. ועוד יותר שאני מבינה את זה כל כך, תמרה תמרה. וכל כך שמחה בשבילך!!!!!!
זו הייתי אני, יעלה.
תודה רבה, יעלה. תגובתך מרגשת אותי!
תמר, הרגשתי את השורה האחרונה לאורך כל השיר. סבינה הגדירה את זה טוב ממני.
תודה תודה, שולמית
שיר יפה.
איזה מילות אהבה, שושן צחור על כנף הבגד.. ממני אליך, קסום!
ותודות לאיציק ולחני!
שיר מקסים ומבטא כמה הפשטות לעיתים היא כה גדולה
תודה, אמל. תגובתך משמחת אותי מאוד.
תמר, והנה הלא והלא והאין והאין מתמלאים באופן כל כך פשוט וברור. כי הוא בא והשושן צחור הנמשח במשיכה יפה ועדינה ממנה אליו. אוהב את משיכת המכחול המחברת וההופכת את המוחשי לציור.
תודה, משה. אני שמחה אם אני מצליחה לצייר במלותיי ציור פלסטי.
ואגב, גם האין הוא סוג של יש…
ונדמה לי שהשניים עומדים בשמחה זה לצד זה.
תמר, מכיר היטב את האין על היש שבו. אגב ספרי הראשון נקרא: שב אל האין
ובהחלט הצלחת לצייר במילים.
תודה. אחפש את ספרך. תמר
מאוד מאוד יפה ומעורר תקוה לאהבה
יפה מאוד. קראתי כשיר של אמא לבן ואחר כך הבנתי שיכול להיות גם שיר של אישה לגבר. ובכל מקרה יפה.
יפהפה. וזה אומר לי כמה שקט,כמה רוגע מגיע עם אהבה שלמה, כמה שלמות.