אין דבר מבעית יותר ממישהו שדיברת איתו אתמול, או שהתכתבת איתו רק בשבוע שעבר, שפתאום נופל ומת.
רק בשבוע שעבר התכתבתי עם דני בלוך על מאמר שהיה אמור לשלוח לי. הוא שאל מה הדד ליין, אמרתי לו שיש זמן, והוא נרגע. אמר שיעבוד על זה בחודש הקרוב.
ופתאום, ביום שישי בבוקר, הוא מת. הוא היה רק בן 68. מת בעיצומה של תוכנית מוזיקה קלאסית שהעביר ברדיו.
דני בלוך ז"ל היה עיתונאי ועורך ותיק. בן השאר ערך את עיתון "דבר". לצערי, כשאני באתי לעבוד שם, בשנת 1995, ממש שנה לפני סגירת העיתון (חלק מאיתנו, עיתונאי "על המשמר", עברנו אז ל"דבר", בלי לדעת שגם אותו נסגור, חחחח)– דני בלוך כבר לא ערך את העיתון, וכך לא יצא לי להכיר אותו.
אבל קראתי אותו לפעמים בבלוג שלו ב"רשימות", ובחודשים האחרונים התכתבנו די הרבה בעניין אותו מאמר שהוא היה אמור לסיים את כתיבתו לאנתולוגיה בעריכתי. ועכשיו הוא לא יסיים אותו, ולא ישלח לי אותו. כמו שלא יסיים עוד המון דברים שרצה לעשות, כולל לכתוב ספר על משפחתו.
זה בא לי בשוק, איך אדם בשיא אונו, במלוא פעילותו, צונח יום אחד ומת. יהי זכרו ברוך.
יעל יקרה, קראתי את כל ההספדים ברשימות כמו מישהי שמתקשה להפרד
ולא הכרתי את דניאל בלוך אישית
אך הייתה לי חיבה לא מוסברת לדמות
לאיש שהיה ואיננו עוד.
כך בדיוק איבדתי לפני שנה את חברי הטוב, אורי.
יהי זכרו ברוך.
יותר ממבעית. הרי כל אחד מאיתנו היה יכול להיות במקומו.
באמת קשה לתפוס.
"הוא שאל מה הדד ליין"…
איזו אימה…
לי, זה גם מה שהרס אותי. הדד ליין…