"אתה מוכר?" שאל גבר אינדיאני צעיר והצביע בתקווה על תליון השנהב של מיץ'. "nunca, בחיים לא!" השיב ידידי האוסטרלי בחיוך והעביר את התליון אל מתחת לחולצתו הצבעונית. התליון הצהבהב נראה כמטבע גדול ועליו תבליט של ציפור גן-עדן פורשת כנפיים.             שטנו במורד הנהר במונית מקומית, סירת מנוע בנויה מעץ גס. שכנינו לדרך היו מקומיים כפריים עמוסי שקים וחבילות, ...

  שבת אחרי הצהרים, אני נכנס לקפה פוּעָה ביפו. הגר מברכת אותי כבר קרוב לכניסה, לפני שאני פונה למקום הקבוע שלי על הבר. בחודשים האחרונים ישבתי כאן לא מעט, לפעמים שעות ארוכות מאוד, גם אל תוך הלילה, עם או בלי הלפטופ, כמעט תמיד עם עבודה. אמיר, אחד הברמנים, הגיע בדיוק ומתחבק ארוכות עם אסף, הברמן שאותו בא להחליף. בכלל, הרבה ...

    "בואו-מהר, בואו-מהר, מנשה מזיין ת'אשכנזי," קרא אלינו יוסי, הילד הכי פלצפן בקבוצה, בדיוק כשחזרנו מהבית-ספר לפנימייה, "נוּ רוצו כבר, מנשה הורג ת'אשכנזי במכות!" כמו בכל יום היינו עסוקים בלנחש מה יש לאכול לארוחת-צהרים לפי הריח שהגיע דרך החלונות הגבוהים במטבח של פלורה. בפעם הזאת זה לא היה קשה במיוחד. דבר ראשון היה כרוב מבושל, את זה ידענו כבר ...

  1 ערב שבת, המשפחה ביחד, אח מתקשר ממרחקים, ממדינה לטינית מסוימת, הטלפון עובר מיד ליד, מגיע אליך בין הענבים לשזיפים. מה שלומך? הכול מצוין. משהו חדש? לא, הכול בסדר. תגיד משהו קרה? לפני שבועיים, אבל עכשיו הכול בסדר. מסתבר שעבר שוד, שני חמושים באקדחים, באו אליו ואל חברה מקומית כשהלכו על החוף, דרשו את הארנק. היו לו בארנק תמונות חשובות ...

    שלושה ימים ראשונים בבלוג, זמן מצוין לסיכומים. הרבה פנים לו לבלוג, חלקם נעימים אחרים לא פחות ממדאיגים. שירוצו האצבעות כמו שלא תמיד מותר בסיפורים ויאמרו את דברן, הרי זה יקרה מתישהו – הרסן יוסר, אני אכנע – אז למה לא כבר עכשיו? ההצעה של יעל ישראל מלפני פחות משבוע לפתוח בלוג הקפיצה מייד כמה מחשבות, בעיקר מחשבה אחת ישנה: ...

    הפעם הזאת הוא לא ייתן לה להתחמק. זאת תהיה הרגילה הכי מיוחדת של כל הזמנים. הזמין אותה לטיול בנגב והיא הסכימה. כן, היא הסכימה, באלוהים, הפעם הוא לא ייתן לה להתחמק. כבר שלושה חודשים שהוא רומז לה, מה זה רומז, אומר, צועק, צורח שהוא מתכנן עליה, ולא סתם בשביל איזה סטוץ, זה הכי רציני שיש, נמאס לו מכל ...

  עֶרִי ישב בבית קפה תל-אביבי נעים והמתין לפגישתו עם הבחורה האחרונה בתל-אביב. מן הסתם גם עבורה הוא יקדים את אותה הקדמה מוכרת על אודות שמו, וודאי שיוסיף כמה מילים על הטיול הנפלא שלו ברחבי אוסטרליה, המסע ששינה ללא היכר את ישותו ואת הסתכלותו על העולם ועל בני האדם. הוא יספר לה על החיבה הגדולה שלו לצלילה ועל השלווה העילאית ...