בננות - בלוגים / / ושבו בנים…?
הבלוג של טל
  • טל רבינוביץ'

    ילידת 1966, אימא לארנון, לאיתמר וליונתן, חיפאית, עצמאית, מרצה (בנושאי אלימות במשפחה ואלימות כלפי נשים), סופרת ("כלה ונחרצה" הוצאת ספרית-פועלים, "עורך הדין לשירותך" הוצאת ש"י - ספרות משפטית, "בנגורו הקנגורו" הוצאת דני ספרים (אזל), "מה אוכלים הדגים" הוצאת דני ספרים, "ניעור", הוצאת קרטוב),  מ.א בחינוך מיוחד, LLBבמשפטים. עורכת דין במקצועה. לפרטים נוספים הנכם מוזמנים לאתרי האישי: לאתר האישי

ושבו בנים…?

 

 

 

ושבו בנים…?
מאת: נילי, ליזה וטל רבינוביץ"
 
""קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מיאנה להינחם על בניה כי איננו. כה אמר ה" מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך ושבו מארץ אויב ויש תקווה לאחריתך נאום ה" ושבו בנים לגבולם"" (ירמיהו ל""א).
 
הכותרות ממשיכות להטעות באותיות של קידוש לבנה: "ושבו בנים", כאילו שתי מילים אלה הן אמנם חלק מאותה נבואת הנחמה המרגשת… 
אך לא, שתי מילים אלה הוצאו מתוך הקונטקסט כדי לשרת מטרה דמגוגית פוליטית ואולי הן עדות לבורותו של הכותב.
 
למה הדבר דומה? 
לגימיק מכירות בסופרמרקט שראינו לפני שנים אחדות. בעוברנו ליד המדפים של חומרי הניקוי, צדו עינינו מגשי אלומיניום חד-פעמיים המוצאים למכירה תחת הכותרת: "מגש הכסף".
אנו רואות בזה חילול הקודש.
זהו גימיק זול ומבזה העושה שימוש בלשון קודש לצרכי חולין שבחולין.  
יוצרו של הגימיק הזה לא נרתע מן השימוש בקודש קודשי האומה כדי לעודד את צריכת אותן תבניות אלומיניום. הוא חצה קו אדום תוך שימוש ציני ומניפולטיבי וניצול התת-מודע הקולקטיבי הלאומי לצרכי השוק.
 
והנה, אותה תופעה, אותו שימוש ציני שיש בו מן הונאת הציבור, מן הטיוח, מן ההתכחשות לאמת הקשה, ומן הניסיון לסמא את עינינו – וכל זאת לצרכי מס שפתיים פוליטי כאילו הצליחה המנהיגות להביא להישג מדיני, כאילו יש סיבה לשמחה:
 
ע ל   מ י  א ת ם    ע ו ב ד י ם ? !
 
איזה בנים בדיוק שבו?
האם הם אלה שיצאו?
אלה שחסרו לנו שנתיים?
אלה שלבואם ייחלנו?
אלה שלבואם התפללנו?
האם אלה הגברים הנפלאים, הבנים, הבעלים, מלאי הכוח, מלאי התבונה… החיים?
 
לא.
מי שחזרו הם עוד מגש כסף, אמיתי.
הם עוד עקודים על מזבח הניסיון הלאומי לקיים את חיינו בארצנו.
 
 לא קול ברמה נשמע, רק בכי נהי תמרורים.
 
 
 

 

 

 

5 תגובות

  1. עדנה גור אריה

    ובכל זאת על פי דברי אביה של קרנית אודי שב הבייתה. למשפחה זה מאד חשוב.

  2. את דמגוגית במלוא מובן המילה.
    וכי מה רצית? שלא להשיב אותם ?
    תלכי עם הדמגוגיה עד הסוף של הרעיון שלך
    תהיי אמיצה

    • מיכל ברגמן

      גם לומר שהבנים שבו הביתה יש בזה קורטוב דמגוגיות. הרי איש לא שב לביתו. ולומר ששחרור גופות שווה כל מחיר אין בזה משום דמגוגיה?
      אולי דמגוגיה יותר פופולארית, אבל עדיין דמגוגיה.

    • לזה שהגיב/ה בעילום שם:
      אם זה מה שהבנת, את מפגרת, אולי שלא במתכוון, אולי תחזרי לספסל הלימודים.
      לחלופין, את דמגוגית וסלפנית במתכוון והשנאה מעבירה אותך על דעתך. כך או כך את מטומטמת.

  3. חבל שאנחנו משתלחים בעצמינו במקום לכאוב ביחד. מישהו רצה שישובו מתים?! את הייתי יודעת לעשות את זה יותר טוב?

© כל הזכויות שמורות לטל רבינוביץ'