אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
בדרך לביטוח לאומי:
ליהוק: מסעדת "כך וככה"
זמן: בצהרי היום
מקום: בן סירא, ירושלים
ניצבים: סוכנות CATS
צילום: רונית ב.
עריכה:MS Picture-manager
אני והעיר הקדושה
בדרך לביטוח לאומי:
ליהוק: מסעדת "כך וככה"
זמן: בצהרי היום
מקום: בן סירא, ירושלים
ניצבים: סוכנות CATS
צילום: רונית ב.
עריכה:MS Picture-manager
תמונה מאוד יפה.
איזה חמודים!!!
תודה, יעל, שירי.
הם הפכו אותי לצלמת מזדמנת.
לא מדהים ?
חשבתי בהתחלה שמדובר במיצב, לפני שהתקרבתי.
נראה לי שאתחיל לצלם בירושלים.
אבל אנטי-צילום מקצועי.
ככה, עם המצלמה שלי כמו שהיא ואני.
רונית לא ולא לא אנטי צילום בכלל קומפוזיציה מושלמת. ההומור שלך בכותרת ובטכסט כרגיל , אותה רונית בשינוי מדיום ובכלל לא כל כך שונה.
כמחשבאית מדופלמת את יכולה לעבוד עם התמונה אם בא לך למרות שלא הייתי משנה כלום. אני למשל אוהבת שיש איזה מקום חד בתמונה וזה קורה עם הקירות הירושלמיים שמשתקפים . לגמרי לא תל אביבי ,קצת השפעה של החתוליאדה התל אביבית שכאן , הכל בגלל יעל תאמיני לי…טוב לא רק.
וזה שזה בדרך לבטוח הלאומי בכלל..
וזה שזה ליד מסעדה…בכלל. תרשי לי להתלהב.
תודה למירי חדת העין.
חיכיתי לתגובה שלך בעיקר !!
זה היה קצת פוסט בסגנון הפליישרית :))
ושמת לב לחתול שיוצא ממנו חוט כמו מעכבר מחשב ??
זה אף מדופלם פה לא שם לב,
ויש עוד כמה כוונות מאחורי הקומפוזיציה הזו של המציאות בירושלים שעולה על כל דימיון.
הווה אומר:
אין צורך להיות אמנים, רק להגיע לירושלים.
רונית, תמשיכי לצלם דברים יפים כאלה. למה לא. תמונה נאה מאוד לעיניים.
אין כמו החתולים הירושלמים! 🙂
נכון, במיוחד שבירושלים אין חתול, אלא רק חתולה, במלרע (או מלעיל, אני תמיד מתבלבלת).
מה שכן, יש לי פוביה מחתולים, לא נוגעת ומשתדלת שלא יגעו בי פן אצרח כמו מעכבר.
לכן זו מחווה חד פעמית.
הם נינוחים. תמונה יפה.
נינוחים, רק חמש דקות אחר כך כשעברתי בחזרה, הם נעלמו משום מה, ונראה בסביבה רק השף התאילנדי של המסעדה. מוזר …..
ועוד משהו, איציק: הם נינוחים, ברור, כי זה ידוע שירושלים היא מקום נורא רגוע ונעים, כפרי וחמים ומלטף שמעודד את בני כל העמים לבקר בה, וכשאתה מסתובב ברחובותיה אתה תמיד תמיד מרגיש בבית ונהנה מזיו החמה וציוץ של ציפורים נינוחות ומתוקות וממגע של עשב רך תחת ישבנך.
להיפך קר והם ברחו מהגיטו לשמש לרגע.ארחמונס עלייך רונית על מה היית כותבת אם לא היית שם?
וואו, זה נראה מבויים…
יפהפה.
זה באמת נראה מבוים – והצבעים – כולם על אותה סקאלה.
לא פחות מדהים שדווקא הביטוח הלאומי בירושלים לא הרס לך את ההשראה ואת מצב הרוח. פעם אחת נזקקתי לחסדיהם והם היו דווקא די בסדר, אבל המקום והדמויות – תיאטרון אבסורד בין המסעדות הכי הכי…
אם הייתי חתול הייתי גרה שם, ואוכלת שאריות שעולות משכורת ממוצעת.
אני מתה על הגופים האלה כמו ביטוח לאומי. הם כל כך גרוטסקיים, שאי אפשר להזמין ארועים יותר מעניינים מהם מבחינתי, הרבה הרבה יותר מעניין מכל מופע תיאטרון או סרט בסינמטק.
אבל הם מאניאקים ורמאים שזה לא להאמין ….
אני נהנית לעצבן אותם והם נהנים לא לשים עליי.
רמאים שחבל על הזמן.
אם תצליחי להוציא מהם שקל אני שמה תמונה שלך בפנתיאון.
כשהייתי סטודנטית ועבדתי כמעט מישרה מלאה הם התעקשו שהם לא יכולים לקזז לי תשלום לביטוח לאומי לאוניברסיטה –
למה? ככה.
גנבים.
אני לא אשכח איך נכנסתי לבנין הזה והלכתי לתומי למשרד, לפי השלטים שבכניסה.
שמעתי שהשומר צועק אבל לא חשבתי שמשהו אצלי לא בסדר. הוא הגיע אלי בריצה והסביר שאני צריכה לעמוד בתור במודיעין. אבל אני יודעת את הדרך! אין דבר כזה. כולם עומדים ביחד בתור שנותן פתק למשרד המתאים. כאיש אחד בלב אחד!
איזה מקום יאללה.
אני עצבנית עליהם שנים.
כשעבדתי כמשוחררת מהצבא בעבודה נדרשת במשך כמה שנים והייתי זכאית מכל הבחינות להחזרים מהם, הם ייגעו אותי בלכי ובואי במשך כשנה, כולל בקשות חוזרות ונשנות כל פעם לעוד ועוד טפסים ומסמכים,
בסוף…. הם כתבו לי משהו שהם הצליחו למצוא איזה סעיף לפיו אינני זכאית דווקא.
הסעיף היה כך מלה במלה:
על שלא הייתי רשומה כ"מובטלת" באותה תקופה.
כלומר: אם הייתי מקבלת מהמדינה דמי אבטלה באותה תקופה, במקום לעבוד כמו שעשיתי, כן הייתי מקבלת את אותו סכום.
זה היה שיא המילכוד 22.
הם זונות.
בדיוק שירה, ככה הרגשתי כשעברתי שם וראיתי את זה, הראש שונא החתולים שלי נדהם.
במדינה שהביטוח לאומי הוא עלאק
רק חתולים ינחמונו.
עכשיו שאת יודעת להעלות תמונות אני מחכה לעוד.
נמאס לי כבר כל המלל הזה שלנו פה
ותאמיני לי הרייטינג שלך יעלה פה
ומכאן לכל העולם.
יקירתי, נלקח מיד למעוני. קרי: אסופת צילומי החתולים שלי.
וזאת ששוכבת הורסת אותי במיוחד.
ואני ממנה אותך לצלמת חתולי ירושלים של בננות.
כפי שראית, יש כאן לא מעט חתולאים.
נשיקות.