הי לכולם.
לפני כמה ימים פתחתי במקרה (תמיד זה במקרה, חשוד נכון ? :))
ערוץ 8 ונתקלתי בתוכנית שמיגנטה אליה מיד.
מדובר בסרט תיעודי שנקרא "אובססיה" והבמאי הוא אוהד מילשטיין.
הסרט עוסק בהתמכרויות ואובססיות של אנשים שונים, כל המצולמים ישראלים,
ובעיני מבויים וערוך פשוט נפלא.
מיד אחר כך עקבתי אחרי השידורים החוזרים וצפיתי שוב, הפעם מההתחלה ועד הסוף.
לא רוצה להכביר מילים, רק אומר שהבמאי יצר משהו מאד אמנותי בעיני מהנושא,
שהביא דמויות מרתקות,
ושהוא "מטפל" בנושא מזווית מאד לא סטריאוטיפית, כמו שבדרך כלל נוהגים לטפל
באובססיות בקולנוע או בתיעודי.
לא יודעת, אולי זו רק אני, אבל זה הסרט התיעודי שהכי עשה לי את זה השנה.
(נא לא לפתח ציפיות, ייתכן גם שזה בגלל העבודה במחשבים שדפקה לי את המוח).
ובקצרה:
21:40 ערוץ 8 ב HOT (אם להסתמך על מדריך השידורים שלהם),
אובססיה,
אוהד מילשטיין,
למקומות היכון……………..
הדלק !!!
וכמובן….. אחר כך ניפגש כאן, למי שירצה לטחון את הנושא או לומר מה הסרט עשה לו,
והאם הוא מציע עצמו לסרטי ההמשך "אובססיה לבננות", "רוקדים עם צימוקים",
ומכור נולד8.
ולמי שאין הוט?
מי שאין לו הוט אכל אותה. שידמיין לו את האובססיה שלו על מסך!
שיתעלק על השכנים ….
רונית, מה קרה ל"חדר הטלביזיה"?
קרעת אותי מצחוק…
הורדתי כי לא רציתי להישמע מתנשאת, חלק התלוננו שאין להם HOT.
לי אישית אין חדר טלביזיה, יש לי חדר אחד בו מרוכז הכל,
כך שכל מה שצריך זה להזיז את המבט בנון-שלאנטיות מהמחשב לטלביזיה..
אין לי טלביזיה אז
רוקדים עם צימוקים
או אובססיה פרטית שאציג לעצמי
כל הכבוד! סרבני הטלויזיה צריכים להתאחד!
לא צריך להיות כפייתיים גם לכיוון השני.
אפשר גם לראות טלביזיה במשורה,
ולבחור את מה שאת רוצה לראות.
אני השנה אימצתי את ערוץ 8, בעצם בשנתיים-שלןוש האחרונות.
אני רואה שם סרטים תיעודיים ותוכניות מדע שבשום סינמטק הזוי ככל שיהיה לא הייתי מצליחה לראות בשקט ובאוירה ביתית מצויינה.
אז לכל דבר יש מידה, את יודעת.
תפאדל עם האובססיות הפרטיות.
וטלביזיה זה לפעמים כייף גדול,
בעיקר כשזה בשליטה ומתי שאתה קובע ורוצה.
אני רואה את זה מסרבני הטלביזיה, שהם כמה מחבריי הטובים,
כשהם מגיעים אליי הם נדבקים אל הטלביזיה כמו זבובי מסך ומתעקשים לראות גם את כל הפרסומות הרעשניות של ערוץ 2.
נפשי נקעה מהתופעה הזו.
אתם רוצים את מנת הטלביזיה שלכם: תקנו אחת ותפסיקו להתהדר בנוצות המפוקפקות של אין לי טלביזיה.
נמאס.
אשכרה בת לביאה.
מי מתהדר נשמה ?
זו האובססיה שלי שלא תהיה טלביזיה.
אני רק שומע את הקול שלה, באה לי הג"ננה.
מצד שני כשיש אז רואים, במיוחד בסלון של החברים.
תודה על ההמלצה, סרט מרתק, גרם לי לחשוב שאני נורמלית, וזה הרבה..
אווווו, סופסוף מישהו שצפה.
זה מה שגם לי הסרט עשה,
אחד מהדברים שהוא עשה ….
אבל יש עוד הרבה.
מעניין לי לשוחח עליו או לטחון אותו עם מי שצפה מבלי להרוס לאלה שעדיין לא.
ראשית, סבינה היא מותק של הלייף, ואם תפגשי אותה פעם אז תסכימי איתי, אני חותם לך.
שנית, בתור חדשניק, אני עדיין מתוק, חמוד ומתחנף, אבל את יכולה לתת לי בראש אם בא לך. נראה איך זה מרגיש.
שלישית, מה אני דוחף את עצמי לעיניינים שלא שלי. אני אלך לשמוע יוסי סיאס ב 103 FM.
גוט נאכט.
גם אתה עם סיאס? איזה אליפות! עסיס, סחתיין.
ברור !
אין לי טלביזיה, אז אני צריך מנה של צרות של אחרים.
זו שמסדרת הכלים והארון שבתה אותי עם האובססיה שלה. מעניין אם מישהו מצליח לגור אתה.
בדיוק, איציק, גם אותי היא הדליקה !!!
ראיתי את התוכנית כמה פעמים רק בשבילה.
היא זוכרת כל זווית שבה הונחה הכרית, הכסא, הצורה שבה היא מסדרת את העיתון, הכוסות שממויינות לפי צבעים, אינסוף ….
אבל רואים את העצב הגדול בעיניים, כמה הוא גדול.
אצל כל אחד מהמשתתפים המסכנים, וכנראה שאצל רובנו בני האדם…..
איך אמרה מכורת המין ?
"תחליף חיבוק".
רונית, תודה רבה!!! היום בצהרים ראיתי שידור חוזר של זה. מייד עם תום השידור נזכרתי במישהי וכתבתי עוד סיפור (בזכות ההמלצה שלך), אחד מסדרת הסיפורים הקצרים שלי, המתפרסמים בבננות. בשבת אעלה אותו, בעזרת השם…
איריס
איזה יופי, איריס,
שמחה שעוד מישהו רותק ככה מהסרט המצויין.
וזה שהוא היווה עבורך השראה לסיפור.. זה בכלל.
אותי הסרט העציב, ראיתי את העצב הרב על פניהם של האנשים, וכאבתי איתם.
"תחליף חיבוק", אמרה המכורה למין.
הראשונה נגעה ללבי, ובגללה הסיפור שנולד בתוכי.
עכשיו אני רק צריכה למצוא ציור מתאים (או לצייר).
הסרט אמיץ כל כך. ובנוי יפה. כן, עצוב. מכיאה את הנושא מכמה פנים…
מי היתה הראשונה?
חולת הניקיון שאין לה חפצים בבית ואף אחד לא נכנס אליה הביתה ?
רונית, פרסמתי היום, תודה לך
אגב,
למי שעדיין לא ראה ומתעניין,
יש הרבה שידורים חוזרים בימים הבאים.