אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
לא חלה לא נרות לא קידוש.
לא ההם לא ההוא לא ההיא.
ג"אז ברדיו ללא פרסומות, דממה זוחלת.
מתוך הפנימה יוצאת אל המרפסת,
לבושה כותונת לבנה עוד מהלילה.
ושם שקט.
ירח משמאל מתמלא,
מימין חבורת ברושים מלחשים,
את ברוכה,
את ברוכה.
אני והעיר הקדושה
לא חלה לא נרות לא קידוש.
לא ההם לא ההוא לא ההיא.
ג"אז ברדיו ללא פרסומות, דממה זוחלת.
מתוך הפנימה יוצאת אל המרפסת,
לבושה כותונת לבנה עוד מהלילה.
ושם שקט.
ירח משמאל מתמלא,
מימין חבורת ברושים מלחשים,
את ברוכה,
את ברוכה.
קסום.
את באמת ברוכה, אם את שומעת את הטבע מלחש ומבחינה ביפי הירח המתמלא
כולנו, חנה, ברוכים, כולנו ..
תודה מתוקה.
מסכימה איתך, רק שלפעמים שוכחים
רוב הזמן שוכחים 🙂 שוכחת.
אולי בגלל זה חיים כל כך הרבה שנים
לעומת פעם.
להיזכר.
יפה! מאמצת
קסום לי איתכם.
ואני עדיין בתוך ההוויה.
כרגע.
זה היה לשירה.
רונית, כמו שאמרו לפניי – משהו קסום. שיר מאוד יפה לקבל איתו את השבת. במיוחד אהבתי:
ירח משמאל מתמלא,
מימין חבורת ברושים מלחשים
יפה, נוגה ועדין, רונית
מצייר ומדייק אווירה מוכרת.
טוב
מירה, סמדר, דפנה שחורי,
תודה לכל אחת מכן לחוד ולכולן ביחד.
רונית, תענוג לקבל כך את השבת.
ולשמוע את הלחשים זו מתנה, היי ברוכה.
ובל זאת אולי קצת יין:)
משה,
יין ופסטה,
וזו רק ההתחלה.
קסם לואט ברכה.
תבורך גם אתה, איציק מאמי.
המון חולשה והמון כוח בבת אחת.
לקנא.
תודה, איזה כייף.
לא לקנא.
הלא שהוא כן. הרבה מראות בשיר, צבעים וקולות. יפה.
בדיוק איריס,
הלא שהוא כן.
יפה עם חן
תודה, אמל.
יופי של שיר.
יופי של ברכה שלאחר הסערה, רונית.
חיבוק עדין
ושקט מלחש של הסכמה
את ברוכה
את ברוכה
הי רונית זו אני המחבקת .
לפעמים אני עלום נרגז ואז מרוב אשמה שוכחת להחליף את השם . אני לא יודעת טוב לשקר…:)כמובן עלום נרגז במקום אחר. פה עשית לי את השבת החילונית שלי.
גם ללא חלות, נרות או קידוש- השבת שלך נשמעת קדושה וטהורה. תהני ממנה!
קסם ירושלמי. אני זוכרת את הקסם ההוא.
תודה לכל השבתיים –
יעל, אמיר, מירי, שירי, איריס.
מדהים אותי ששיר שנכתב בשתי דקות לכל היותר זוכה לכזו התפעלות.
הוא קסום, זה נכון.
יש לי גם הרגשה שבבלוגייה כמו שלנו עם כל כך הרבה טקסט מול העיניים,
וכל כך הרבה כמות,
הפוסטים הקצרים, מעוטי המילים, יותר נקראים.
גם אני ככה, למעט יוצאים מן הכלל.
זה גם גורם לי להתחיל להבין למה כשאני שולחת כתבי יד שלי להוצאות ספרים הם כמעט רוצים להעיף לי אגרוף רק על עצם השליחה ….
משרות חלקיות ….
מעט מעט שעות עבודה,
זה הפתרון אולי.
amen!
חיבוק !
לאשה אמיתית.