"אז תאכלי זית לאט", סח לי ידידי הטוב באפרכסת אתמול בערב.
חשבתי שלא שמעתי טוב או שהקו שוב מרעיש או שמא זו אני שכבר לא מבינה בדיחות,
כי הרי ידידי בחור נימוסי ומאופק למדי, ובשיחה ישמיע דברים שלרוב מסברים את האוזן.
"מממממה?" הקשיתי.
"תאכלי זית לאט !" הגביר את קולו, הפעם חושש למצב השמיעה אצלי, ובכלל מבחינת
חבריי הטובים הפכתי במובטלותי כבר מזמן לזקנה בפנסיה שעיתותיה עימה, מסרגות בידה,
הגינה נהנית מטיפולה המסור, והשמיעה, אחחחחח, לא מה שהיתה.
ומה כבר אמרתי, שכואב לי קצת הגרון.
מסתבר שמבחינתו זה הפתרון.
הוא קרא, ברמב"ם, רפואת הרמב"ם ליתר דיוק,
קרא וניסה, אכל זית לאט, לעס לאט, העביר לאט לאט במורד הגרון, חש טיפה טיפה
את שמן הזית נוסע בגרון, חש את השום נמעך ואת שאר המרכיבים מעסים,
ככה באיטיות, עשה עוד כמה זיתים בגרונו, ונשבע שעזר. מאד.
אמרתי, ננסה. איפה אמצא זיתים עכשיו באמצע הלילה? אחחח קופסת שימורים,
בטח לזה התכוון הרמב"ם כשאמר זיתים לשיכוך כאבי גרון.
לפתיחת הקופסא הזנוחה נשמעה אנחת רווחה וריחות תבלינים בשומים הפציעו,
זיתים מגולענים, מתאים לי.
עשיתי כמצוותו.
נשבעת שעזר.
חזרתי לקרקר כהלכה.
ועוד עצות סבתא, ממטבחי שלי, ככה על קצה המזלג:
————————————————————–
* להבהרת הידיים מתלאות היום וריכוכן: סחטי מיץ לימון ועסי את ידייך איתו, שטפי.
* מסכת הזנה לפנים: כף יוגורט, כף דבש, כף שמן זית לערבב ולמרוח למשך כחצי שעה,
להסיר בעזרת צמר גפן עם מים פושרים.
* פשוט למרוח מעט שמן שומשום איכותי על הפנים במקום קרם הלחות הכימיקלי הרגיל.
* פשתן, טחון. לקנות בגרגרים ולטחון בבית באותו יום. כף בבוקר ואחת בערב. מצויין כמקור
לאומגה 3. מדהים לעור, נגד דלקות, נגד אסטמה, ועוד.
*אכלי שוקולד, בכל תצורה. כשחסר לך סרוטונין. מרגיע ונותן תחושה סטואית נעימה
בהיעדר חבר או סתם בתום או באמצע יום מפרך (כלומר, כל יום).
* כמה שיותר לגוון בצבעי הפירות והירקות.
* בכלל לאכול. האכילה יפה לבריאות.
ואסיים בברכת "דבש ניגר כמי נהר", וחורף נעים.
העיקר תאכלי משהו…
לא שמעתי טוב זית?
נכון, מירי, שהאכילה יפה לבריאות ??
זה מה שאני טוענת שנים.
פיככככ רוניתוש, עוד תיהפכי לחיה יוסף…. היתה אצלנו ב"על המשמר" עיתונאית קשישה, שהיתה ממונה על כתיבת כל מיני עצות לעקרת הבית. גם הוציאה כמה ספרים על איך להוציא כתמים. בחיי עשתה מזה בוחטה כסף. עד היום אני אותה לפעמים בטלויזיון, משיאה עצות איך להוריד כתמים, בכל מיני תוכניות. ואני נשבעת שהיא כבר צריכה להיות בת 90.
את פוצחת לנו רוניתוש בקריירה חדשה? שאני אבין.
את חייבת להודות ש "תאכלי זית לאט" היא לא אמרה.
זה חדשני, וזה מה שיפה בזה.
והאמת שתמיד היו באמתחתי עצות לבננות אודות מסיכות טבעיות לפנים, פשוט לוקח זמן להרגיש בבית במקום מסויים ולחשוף את תכונותיך היותר דומיננטיות.
אני עברתי לנעלי בית קרועות רשמית בבלוגייה הזו, ולמי שיש תלונות,
מוזמן לאכול 50 צלפים לאט לאט.
🙂
יכול להיות שנעלי בית קרועות הן מתכון מצויין למליון הראשון?
אני בעד 🙂
נעלי בית קרועות שולתותתתת
מישהי צריכה להיות פרקטית באתר הזה, טוב שהרמת את הכפפה!
הי רונית
אני רואה שבהיעדרי החלטת לעשות הסבה מקצועית מהיי טק לאוליב טק…
התגעגעתי לבלוגיה שלנו. נעים לבקר, אבל אני בדרך למיטה, מחר אני בחיפה כבר באחת עשרה…
🙂
מיכה,
תשתדל להשלים בימים הקרובים את הקריאה שהחמצת,
יש כאן כמה מאמרים שיעשו לך צחוקים ומצברוחה טוב.
רק בריאות !
בבשביל זה יש בלוג, לספר על הקטנות, הבלוג הוא המצאת המאה,
בעתון לא הייתי קוראת אותך כן.
להתראות טובה
כן, זה היתרון בבלוג.
שהוא לא חייב להיות מסחרי.
זה מהלב.
רונית
העצות סבתא הן המועילות ביותר למען הבריאות.
טוב שאת דואגת שאת דואגת לנו לעבור את החורף הזה בשלום. בשל הקור ששורר פה אתייחס לדברייך כרמב"ם. תודה רבה.
גם לבן אותה הצעה: תאכל זית לאט?
נחמד ומלבב.
לבן זה:
"יהיה בסדר, אחי"
עם טפיחה כואבת על השכם 🙂
תרופות סבתא זה הכי טוב שיש. עצות מועילות.
אני עוד מחפשת את הקץ"
ההתחלה היתה מבטיחה – תאכלי זית לאט…ללמע שלא שומעת טוב, אחר כך הגיעות העצות האחרות ומכפל משמעות הגענו לעצות בכפכפים . איכשהו נראה לי שלא ניצלת את המומנטום…
אני מקווה שאת מרשה לי…מוזמנת לבקר גם אותי-אצלי
זהו, שלא בכל מאמר יש קאץ",
מרשה לעצמי גם סתם אחד מידי פעם,
גם ללא פרס-נובל..
יותר נעים ככה.
ובסוף לא זוכים…אולי באמת זה מתכון לכיף
ומה לאכול לשיפור השמיעה, או להגברת הפלרטטנות של ידידים מאופקים? :))
את בטח יודעת, לי, שאף בחורה שפויה
לא רוצה "להגביר פלרטטנות" של ידידיה, נכון ?
ההיפך הוא נכון….
ולשיפור השמיעה: גזר, ובאמת.
באמת? אני יותר מדי זמן בזוגיות בשביל להתמצא בזה… :))
גזר הבטיחו לי שישפר את הראייה וזה לא עזר. אבל אולי בינתיים הוא שיפר את השמיעה.
גזר משפר את ראייתם של גברים בלבד.
לפחות הגזר בריא גם בלי זה, רק חבל שפיתחנו ציפיות שווא.
רונית – יש לי כרגע דלקת גרון ורק המחשבה על זית… שהשם ישמור.
אני אוהבת פוסטים כאלה. במיוחד כשאת כותבת אותם. עוד לא התייאשתי מלשלוח אותך לכל מיני טורים אישיים.
אולי טור "עצות סבתא – דור שלישי?"
מיכל –
עשי כמצוות ידידי ואני ותאכלי זיתים לאט, כאב הגרון יעבור או ישכך.
אוי רונית, זה מצוין.
תודה, שירה.
ואגב, לא הספקתי לכתוב לך, קראתי
את תרגומך מאתמול והוא בעיני הכי טוב עד עכשיו.