אם אין קמח (תופח) אין חירות ??

 כבר משהו כמו שבוע שסביבותיי כל הזמן מהדהד צמד המילים הלכשעצמו די שחוק הזה,
"מעבדות לחירות".
את הצמד מכיר כל ילד גן, והוא ניתן למלמול גם תוך כדי שינה, 
אז מה כזה מיוחד בו ?

הפסח הזה והימים שלפני ליל הסדר בעיקר כל כך מלאים בזה, שזה מרגיש לי הפעם לא מקרי.
כל חבריי בלי יוצא מן הכלל התעמתו בצורה זו או אחרת בנושא, אני עצמי אוכלת אותו
לארוחת בוקר (טוב, צהריים) מידי יום, ובשכבי ובקומי.

וברוך השם יש אמא ויש אבא ויש סבא ויש סבתא ויש עוד סבתא ויש דודים וחברים ומכרים ואחים 
ישראלים וחצי זרים וזרים גמורים.
שיהיו בריאים.

שמתי לב שגם בבלוגייה הצנועה שלנו, אנחנו עוסקים בזה.
וואוהוו עוסקים.
קראתי פוסטים היום.
אני מרגישה שגם כאן כמעט כולנו עוסקים עכשיו, בגלוי או בסמוי בדיוק בזה.

בנסיונות שחרור.

הנה משהו של שי שהוא לגמרי מתנה בעיני (כמו תמיד), למי שמתאים לו בלבד,
אני לא אקנה דיסק למי שלא רוצה או אביא פרחים לאלרגי לאבקנים,
גם לא אלחץ יד לשומרי נגיעה, וכולי.

רגע, הנה:
http://www.ithaka.co.il/manhigeyhashvatim.htm

ועוד משהו על שחרור:
http://www.ithaka.co.il/hida.htm

השתמשו כרצונכם.

מי שרוצה לדון, מוזמן.

ובכלל לדון ב"מעבדות לחירות" הפרטי שלכם.

אני יכולה להתחיל בעצמי  ולהגיד, שהקריעה שלי השנה היתה קשורה בליל הסדר,
שעל אף קושי מאד מאד גדול עם משהו ונטייה לוותר לעצמי בעבר,
כי לא חשבתי שמגיע לי לסבול,
השנה החזקתי בשיניים וכנראה שהיה ברשותי רק מעט יותר כוח מבעבר,
והמעט הזה עשה את ההבדל בין לא לכן.
ואני שמחה על כך.
עשיתי את זה בדרכי שלי !!

ומקווה להמשיך בעשייה הזו.