אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
איזה כייף שנגמר פסח !!!
לא שלא השתדלתי, לא שלא ניסיתי, וכל יום תחת השמש חשוב ומשמעותי ובלע בלע.
אבל בעיקר שמחה שנגמר.
מעולם לא אהבתי חופשות המוניות שנכפות על כל יושבי המשרדים בבת אחת,
ואת היציאה ההמונית של כולם לכל המקומות בבת אחת.
אי אפשר בהדרגה, אי אפשר קבוצה קבוצה ? הכל יחד ?
במאמר אחר אכתוב על ה"חאג שמאאאח" ולפעמים גם "כשר !!" שעשה בי שמות.
כאן הלכתי על משהו חיובי יחסית, על כמה תמונות אביב שהצלחתי לדוג בים החגיגיות הקטלנית.
הנה הצצה:
הצמח הכי יפה בעיני. EVER. שימח אותי שמחה גדולה בחג הזה.
אני וידיד
שביל החלב של מטה
פסטורליה מזוקקת
ים השיבולים
עין התכלת מהילדות
וחצו בחרבה
light purple
לחייםםםםםם
רונית, יופי של צילומים ויופי של טבע פראי. גם אהבתי את השם לכל צילום..
תמי, לכל צילום יש שם שנתנה לו אמו ..
מסכן 🙂
איזה אביב יפהפה יש לנו של ..
שנייה וחצי
רק אמרנו פרעעעעהוש והופס עבר לו האביב
ואת תפסת אותו בציצית ראשו והבאת אותו אלינו – צילומים מקסימים רונית
נדלקתי על הידיד 🙂
ובחיפה אומרים : בלה בלה
רונית, עברנו את פרעה, לא נעבור את הפסח?
כל כלב ביג'י יומו, והפרחים יודעים יותר טוב 🙂
אמיר, טוב שחזרת.
כדאי ללמוד מן הפרחים לא לקמץ בחיוכים,
ואכן כל כלב יבוא כל יום 🙂
ריקיל'ה, את משמחת אותי תמיד.
גם אצלנו אומרים בלה בלה ואני אומרת:
בלע בלע ..
את הידיד הזה אני ממש אוהבת ומוקירה 🙂
נדלקת זה על דברים אחרים.. שפחות בנמצא.
חופשות מרוכזות ארורות!
אכן, חנוך.
בתכלס, מעדיפה ארבעים שנה במדבר באיזו חושה אבל… פרחי אביב יפרחו ויפה טיולך באחו…ונכון שעברנו את פסח אבל הוא כל שנה חוזר זה.
סיגל, אני קוראת לזה יציאה אל המרעה 🙂
וכן, חושה בסיני או מדבר תמיד עדיף, גם בעיני.
אבל למה 40 שנה ?
פסח חוזר כל שנה, אבל כל פעם באופן שונה. הפעם שמחה שעבר כברררר
טוב יאללה אז לא 40 שיהיה 400 אם את מתעקשת, ואם פסח משתנה לך משנה לשנה זה סימן טוב גם אם פסח אחד לא משהו. אצלי בכל פסח חוגג השעמום ובגדול. אבל גם לא בפסח כך שאני לא ממש דוגמא לפוסחים.
היי סיגל, אני קוראת את התגובות
שלך בבלוגייה ואת לא נשמעת משועממת !!
אני מוחה.
קחי את כשרון הכתיבה ואת הרעיונות ו"תמנפי" :))
ביטוי שאני מאד אוהבת ..
🙂
את מתוקה. אין לי על מה לכתוב אז מה יש לי למנף? כמה אפשר לכתוב על על יפי הפרחים ומקסימות הים? וצרות נניח שאנשים מוציאים מהם שירים או איזה סוד אפל שהם צריכים להתמודד איתו…ממש אין לי כלומר צרות קטנות יש אבל לא הייתי רוצה למנף אותן ובטח שלא להנציח אותן. אז נכון שיש לי קצת כשרון ביטוי רק שאין לי ממש מה לעשות איתו חוץ מלהגיב…אז אני מגיבה. ואצלך זה תמיד כיף.
שניה לפני שהשינה מכה בי השתמשתי בעצתך… "כנגדך"
🙂
קחי את המילים שאת אוהבת בי
שיהיו לך לשיר ממני
אשזור בהם את המילה למנף
כמה פעמים שתרצי.
לא יהיה לו משקל או צורה או תבנית
כי כך גם אני כאן אוויר
אמנף לתוכו לחשי תודתי
למלותייך החמות רונית.
יאללה זהו, בום טראח מטח עייפות נחת באגן החייזרית הלילית.
ליל מנוחה.
סיגל מתוקה, אם להגיב את בוחרת,
מה טוב.
אנחנו כאן אגומאניאקים כולם אז פחות מישהו שצריך לקרוא פוסטים שלו ..
🙂
ותמיד אפשר לבחור גם אחרת.
כתבי לי למייל, רוצה לפטפט איתך.
וסיגל, אני קצת לא יכולה שמישהו יקרא לעצמו אויר לידי…
בטח לא את. אנא חדלי ..
ותיזהרי, אני אמנף אותך !!
🙂
אויר רונית זה התרגום החופשי שלי למילה ויר-טואל 🙂
אני אוהבת את החופש הזה והקלילות הזו שהרשת מאפשרת. במייל אני סיגל אחרת, ובמציאות הכי.
כשהגעתי במקרה לבננות, אחרי שלמדתי את הנט מכל הקווים והחורים שרק אפשר, החלטתי, שהפעם אני "אוויר" עד הסוף. מודה שזה קשה, כי האנשים כאן מוצאים חן בעיניי מהכתיבה, ומודה שזה מפתה להיות חלק, ולו באיזה פוסט שיגידו לי יא איזה יופי ואיזה טופי, אבל עקשנית אחותך… ובסך הכל כיף . שונה, אבל כיף.
ושום אקזהיביציוניזם אין בך ?
את קוראת אותנו, ילדים מוכשרים ופסיכופאתים שכמותנו, מגיבה ומלטפת, ואין לך גם צורך כזה, להישמע, להיראות, לעשות "שופוני" ??
אקצהבי…מה שמו…יש בי מעל ומעבר, אז אפשר לומר שאני עוברת כאן מעין גמילה. רק שכן יש את השדון הזה ששואל:" דווקא עכשיו שהגעת לאתר כזה תמים וחביב את נהיית גברת האגם הנעלם"? ואין לי ברירה אלא לענות לו: "ששש…"
יודעת מה הכי מיוחד כאן? שהאתר לא הפך למקום הכרויות למיני זבי חוטם ומזילי ריר, שאת רוצה לכתוב ולהגיד מה שיש לך להגיד, ופתאום מתאהבים בך או מציקים לך. ויודעת מה עוד? אולי אני טועה ואולי זה כן, אבל ככה, בזכות ההחלטה להשאר וירטואלית, זה מנטרל את האופציה הזו, וזה בעבורי חידוש נעים.
סיגל, דווקא לפעמים מתחשק שיהיו כמה "זבי חוטם ומזילי ריר",
בתנאי שהם לטעמי 🙂
חיכיתי שאגיע לביקור אצל הוריי על מנת לכתוב לך את שמו של הצמח הכי יפה בעינייך שאת שמו שכחתי (אבל אבי ידעתי כי יֵדע), צמח זה נקרא 'לשון הפר' והפרחים שמעל לחרציות נקראים 'פישתה'…אם זהו נוף טיולייך הנה אלו שמות ידידייך.
חג שמח מתוקה,
סיגל.
סיגלוש, איזו השקעה !!
את בחורה כלבבי.
"לשון הפר", את בטוחה ?
שם קצת מאכזב, לכחלחל החתיך הזה.
מצד שני, יש פרים ויש פרים.
אתמול אספתי בעל האש המוני יחד עם אחייניי המוני צמחים לתה, מרווה, זוטה לבנה נה נה,
והיה גם "דם המכבים", פיכסה של שם.
רונית, הצילומים מלבלבים. עין התכלת- הפרח הכי אהוב עלי בעולם.
יפים הפרחים,יפה האביב ויפה השביל שהלכת בו ,אולי עכשיו כשכלתה הרגל מהשוק נצאה לשדות -צודקת,וגם אני אוהבת את עין התכלת – העין הכי כחולה שזכורה לי מילדותי הרחוקה. תודה שהבאת, רונית
איריס וחנה היקרות,
איזה כייף שגם אתן מכירות את עין התכלת, למרות שהוא רק הנסיך.
החתיך הראשי הוא הראשון … בצילום.
תמונות מקסימות, לא הבנתי איך בכל תמונה את נראת אחרת, בעבר חשבתי שחלק מהתמונות הן של מכרות ובנות משפחה.
שבת טובה.
תודה, אביטל.
אני מניחה שלפני שרואים מישהו במציאות, הוא נראה קצת שונה בכל תמונה… אני נראית די דומה לעצמי נראה לי..
יופי של תמונות ואני מסכימה איתך גם לגבי "הטוב שעבר".
באשכרה, צריך למחוק מלוח השנה.
מי המגיב/ה ?
רונית, כל כך הרבה ירוק. יופי של תמונות (ויופי של רונית :)).
ואני מסכים איתך, אני רואה שיש לי נטייה דווקא להישאר בבית כשל העולם מטייל בחוץ – לא יודע, נדמה לי שהכל עניין של מינונים נכונים וטבע עמוס במטיילים הוא לא אחד מהם.
תודה, חן, על ההסכמה,
גם אני נטיתי להישאר בבית ומעט מאד בחוץ.. כן בחוץ אבל לא הרחקתי.
חג מאוס.
כשתסתיים תרועת הפסטיבלים ילבלבו שירי אהבתי, אני יכול לשמוח איך שבא לי ,וזהו זה החג האמיתי! יש לי יום יום חג, יש לי חג יום יום – הוא אשר שרו גששינו אני מניחה שאת מאמצת לא הכתבת להם במקרה את המילים:)
חנהל'ה, את לא יודעת כמה את צודקת !!
כשתיאלם תרועת הפסטיבלים הוא ההמנון שלי זה שנים !!
אמנם לא בדיוק מיישמת את יש לי יום יום חג, אבל מצליחה לשמוח באמת רק בחיבור אמיתי, שבדר"כ לא מסתנכרן עם הציבור. לצערי לעיתים.
רוניתי תודה שתיתי לרווייה!
מיריל'ה,
מעינך הבוחנת והמצלמת דווקא אשמח גם להערות מקצועיות בנושא צילום,
כי אני לא'מבינה בזה כלום.
בקושי יודעת מאיפה לגשת לשיח המסכן 🙂
רונית, איזו תאווה לעיניים! אין כמו מראות אביב (ובמיוחד קיץ!) בתצלומים. כי במציאות, מתלווים אליהם יתושים (באויר)ומקקים (ביבשה) ומדוזות (בים) והזיעה נגרת והדביקות הזו והחום… מתי יבוא החורף…
שחר-מריו, האביב הזה מבורך !!
ואני שמחה מאד על שהקיץ בתור אחריו.
כל מה שצריך הוא לא לגור בשפלה בכדי להעריך את כל זה 🙂
חוצמזה אין שום יתוש בעולם כלל @