שיר שקצת עשה לי את היום המוזר הזה של לפני הסדר (מאז ומתמיד לא קל).
ואגב, כל שיר שמגניב אותי לגמרי במילותיו, מסתבר לי שהוא של אלתרמן, לאה גולדברג או רחל. כנראה שאני שמרנית.
חמסין של ניסן
——————
מילים: לאה גולדברג
לחן: שייקה פייקוב
אכן אדע, זה יום ללא תמורה
ולא נפל דבר ולא ארע
ולא יבדיל בינו לבין ימים
ציון ואות אשר מטוב עד רע
ולא נפל דבר ולא ארע
ולא יבדיל בינו לבין ימים
ציון ואות אשר מטוב עד רע
ורק לשמש ריח של יסמין
ורק לאבן קול של לב פועם
ורק לערב צבע של תפוז
ורק לחול שפתיים מנשקות
איך אזכרנו אלמוני סתמי
איכה אשמור חסדו הפתאומי
איך אאמין שיום אחד היה
כל ניד וריח עצם מעצמי
כי כל אילן היה מפרש רוטט
ולדממה עיניים של ילדה
ולדמעות ניחוח הלבלוב
ושם העיר כשם אהבתי
וקצת בווקאליות (ייתכן שעדיף רק להקשיב):
הולכת נחשו לאן …. ?
:))
חג נסבל של ניסיונות לחופש ושחרור לכולם.
איזה עונג! תודה, רונית
לא שמעתי את השיר הזה שנים רבות
ועכשיו מצליחה גם להבין את המילים הנהדרות.
חג נסבל ואף שמח, רונית
חג נסבל ואף שמח גם לך, סמדר.
🙂
לא מול הילדים אולי שלא זה ככה
השיר יפה, כמובן. הביצוע – עניין של טעם.
🙂
סחתיקה, רונית, על הנחמה.
נוחמתי.
חג שמח!
בבניין ציון ננוחם, שחרמריו.
🙂
מצטרפת ל'שמרנות' בכל מה שנוגע לשלושת המופלאים שהזכרת, רוניתי. והמשך חג שמח.
תודה תלמוש, ימים טובים ושמחים גם לך.