בננות - בלוגים / / דקה לפני, נחמה
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

דקה לפני, נחמה

 

 
שיר שקצת עשה לי את היום המוזר הזה של לפני הסדר (מאז ומתמיד לא קל).

ואגב, כל שיר שמגניב אותי לגמרי במילותיו, מסתבר לי שהוא של אלתרמן, לאה גולדברג או רחל. כנראה שאני שמרנית.

חמסין של ניסן
——————
מילים: לאה גולדברג
לחן: שייקה פייקוב

אכן אדע, זה יום ללא תמורה
ולא נפל דבר ולא ארע
ולא יבדיל בינו לבין ימים
ציון ואות אשר מטוב עד רע

ורק לשמש ריח של יסמין
ורק לאבן קול של לב פועם
ורק לערב צבע של תפוז
ורק לחול שפתיים מנשקות

איך אזכרנו אלמוני סתמי
איכה אשמור חסדו הפתאומי
איך אאמין שיום אחד היה
כל ניד וריח עצם מעצמי

כי כל אילן היה מפרש רוטט
ולדממה עיניים של ילדה
ולדמעות ניחוח הלבלוב
ושם העיר כשם אהבתי

וקצת בווקאליות (ייתכן שעדיף רק להקשיב):
http://www.youtube.com/watch?v=fc7XZnpTw9U

הולכת נחשו לאן …. ?
:))

חג נסבל של ניסיונות לחופש ושחרור לכולם.

 

 

 

7 תגובות

  1. איזה עונג! תודה, רונית
    לא שמעתי את השיר הזה שנים רבות
    ועכשיו מצליחה גם להבין את המילים הנהדרות.

    חג נסבל ואף שמח, רונית

  2. אולי באמת

    לא מול הילדים אולי שלא זה ככה

  3. השיר יפה, כמובן. הביצוע – עניין של טעם.
    🙂

    סחתיקה, רונית, על הנחמה.
    נוחמתי.

    חג שמח!

  4. תַּלְמָה פרויד

    מצטרפת ל'שמרנות' בכל מה שנוגע לשלושת המופלאים שהזכרת, רוניתי. והמשך חג שמח.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא