אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
מביאה לכם עוד שיר שכתבתי לפני כ 5 שנים, כשהתחלתי לחטוא ולפשוע בכתיבה.
🙂
.1
אתמול הייתי
אתמול הייתי
עשויה טלאים,
מורכבת מקרעים
לא קרואים
של עלבונות
מעידני חיים שונים.
.2
עם כאלה עלי כותרת
אפשר שאהיה מסתתרת
שנים.
עם כזו ליבה בוערת
את מה שאינני אוגרת,
הריני מוסרת
לעולמים.
.3
כשירכיה רטטו
היא
כתבה לו שיר מזמור
בעיניה.
מבטו היה שיכור
כשזיגג סוכר מתוק
בקצות שפתיה.
רונית, אהבתי איך שבשלישי, במקום שהירכיים רוטטות, העיניים מדברות בשבילן.
סוכר זה טוב, אבל במידה.
אבחנה יפה, אמיר.
אפשר גם סוכרזית 🙂
אבל זה לא בריא.
היי רונית
יש לשיר סוד, יש שקוראים שיר ויש תחושה שהוא מכון.
אז יש לשיר שלך טעם כזה
להתראות טובה
טובה מתוקה.
לשיר יש סוד ?
אני מרגישה שאת מרגישה דברים כאלה.
כי ככה את.
אני זוכרת כשכתבתי אותו שלא הבנתי אותו ממש עד הסוף הסוף, כמו בחלק מהשירים כשמרגישים שיש יד מכוונת.
שיר ארס פואטי וארוטי
בשני הראשונים, הכתיבה כהיפתחות
למשהו מסעיר
ובשלישי, ההתמסרות למנעמיה.
והתודה, למי ?
הי אהוד, לא הכל מגלים 🙂
אם כי, לא היה מדובר במישהו ספציפי.
אני לא רואה את השיר כארוטי, אולי רק החלק השלישי.
השניים הראשונים יותר כואבים וכמוסים.
אין סתירה בין כאב לארוס ובוודאי לא
בין כמוס לארוס
אם כך אז השיר ארוטי 🙂
יפים רונית
השלישי מנצח.
איך לא, איריס ?
🙂
תודה.
כמה מוחשי — אהבתי!
אומי, כמה ערטילאי,
ככה מוחשי.
כנראה.
איזה יופי
הפתיתים? אפשר להשיג אותם חינם ב"חצי חינם"?
כייף, מירי.
אני מרגישה שאני יודעת בדיוק על מה את מדברת.
אהבתי מאוד את השיר השלישי ,רונית
חנה,
השלישי כנראה קונצנזוס, כי הוא מדבר על הנושא המלבב ביותר בעולם …
זיגוג סוכר לכולנו.
כנראה זה מה שכולנו צריכים רונית זיגוג סוכר אפילו בזרזיפים
נכון.
מתי זה כבר יגיע, המנוחה והנחלה.
אפשר גם בלי הנחלה.
לי,
אני מאמינה לך לחלוטין בשל הכנות הנדירה שלך.
לא חטא ולא פשע, חובתך לכתוב ולומר את שלך ובדרכך. גם זכות טבעית.
אהבתי את השירים. לא רוצה לומר בנאלי – יפים. כי לא חושב שמילים שלנו שווי-ערך לרגש שלפני המילים.