אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
והפעם מנוקד חלקית, אל תשאלו אותי למה …….
כָּזוּ אֲנִי
———————
עֵת רְאִיתִיו עָצַרְתִּי וּכְפוּפָה
מרגלותיו יָשַׁבְתִּי.
גּוּפִי מְחַטִים מְחַטִים,
סוּפת כְּאֵב בענפיי.
כָּזוּ אֲנִי.
הָרֹאשׁ הֵרַמְתִּי, ונוכחתי :
זֶה לֹא אורֶן, זוּ קזוּארינָה.
זֶה לֹא אורֶן, זוּ קזוּארינָה !
הנה חזרתִי.
כזה חשבתִי שאתה,
כָּזוּ אֲנִי.
קזוּארינָה.
* מאד אשמח הפעם גם להערות/ביקורת בונה.
כתבתי שיר,
ודווקא הפעם בא לי שינקדו אותי,
או יתקנו ניקוד.
ובעיקר: מה דעתכם על השיר ?
🙂
(לא לאנונימי הרשע …)
קזוארינה מקסימה שכמוך, אהבתי את החיבור של הצליל כזו אני וקזוארינה, ובכלל מקורי ודוקר.
תודה לך חניל'ה,
על התגובה החמה.
יודעת שכיוונת כל אות.
רונית,
אהבתי את "גופי מחטים מחטים. סופת כאב בענפיי". יפה, מבטא, ציורי.
ו"כזו אני
קזוארינה" זה חרוז מעניין, מקורי, רענן ומבריק. בין אם "התכוונת" ובין אם לא.
תלמוש, תודה.
תלמה, תעשי לי בגד כפת !!
🙂
גרמת לי ללכת ולבדוק איך נראית בדיוק קזוארינה, ולמדתי על ההבדל עם האורן.היא עדינה יותר ורכה.אז את כזאת? אבל עדיין מחטית."סופת כאב בענפיי" מקסים !!!
לוסי,
דייקת !!
הקזוארינה עשויה מחטים שנראים כמו של האורן מרחוק בדיוק, אבל כשמתקרבים, רואים שהמחט עשויה חלקים חלקים והם מתפרקים, המחט גמישה ורכה.
אבל היה שם איזה גילוי שלא קשור לבוטניקה, שהביא אותי לרגע.
שיר יפה רונית
והנה שירה של רחל:
כזאת אנוכי
כזאת אנוכי, שקטה כמימי אגם.
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות.
ושיריו של פרנסיס ז'ם.
בשכבר הימים עטתה נפשי ארגמן,
ועל ראשי ההרים
לאחד הייתי עם הרוחות הגדולות,
עם צריחת נשרים.
בשכבר הימים… זה היה בשכבר הימים,
העתים משתנות
ועכשיו –
כזאת אנוכי
שיר מדהים של רחל, הנחבא.
איך זה שאתה לא מנקד ?
ולמה החביון הזה לך ?
יש צליל של מרד בשיר הזה, רונית.
מרד מבורך!
באמת, חנוך ?
לא כיוונתי למרד, בכלל לא.
יותר הנכחה.
מאד יפה רונית,
נראה לי שאיכשהו, גם אם לא ראית או התכוונת, אסוציאציה פרועה שלי, עם השיר הזה
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=249&itemID=9845#post9845
הקאזוארינה זכורה לי מהאחזות הנחל בסיני של נעמי שמר ,מיד השיר שלך הדליק לי את המנגינה בראש
ובאשר לשירך הוא- ממש יפה עם מטפורות מיוחדות וחריזה מענינת מאוד אהבתי את השיר ,רונית
"סופת כאב בענפי"- תמונה יפה ומיוחדת
תודה חנהל'ה.
בשיר הזה, ככל שהדימויים יפים יותר,
ככה גדול יותר הכאב ….
ואני אוהבת מאד את השיר שהזכרת.
כתבתי עליו פעם פיליטון אגב לסיום של קורס מדיטציה. היה קטעים.
תמונה יפה, חני,
אבל נורא נורא כאבה…
הי איריס.
מאד יפה השיר הזה של גרא, ורק עכשיו קראתיו.
אורן, יש לי איתו רומן מתמיד.
וקזוארינה, רק לאחרונה הבנתי מי היא באמת.
נהדר. אהבתי מאוד. נראה לי שהוא יבין
איזה כייף, מירי.
מי יבין ?
"הוא" ?
כשהוא יבוא הוא יבין ויאהב.
"אז נוכחתי" ה'אז' מפריע לי, אבל השיר יפה.
ובדיוק אני עורכת ספר שירי עצים לילדים– אבל קזוארינה אין שם ואת משלימה לי.
הי סבינה,
תודה.
בדיוק שיניתי את ה"אז". גם לי הוא הפריע.
וחשבתי שמשוררים ינקדו לי …
"ההערת ולא ניקדת ?"
🙂
רונית, בקריאה שניה– אין מספיק פיתוח כמו מה חשבת שהוא, כמו אורן?
לוא דווקא, סבינה.
יש כמה פירושים ..
ואני מרשה לעצמי עדיין לשייט בין מילות השיר ולהבינו אט אט..
רוניתוש, הייתי לוקח אתי מפה (ללא סופה) את השורות:
"עֵת רְאִיתִיו עָצַרְתִּי וּכְפוּפָה
מרגלותיו יָשַׁבְתִּי.
גּוּפִי מְחַטִים מְחַטִים,
כְּאֵב בענפיי".
זהו, אמירוש,
עומס על גבך בית, שובר חלון והולך ?
🙂
קודם כל, נא להשלים לי ניקוד, פליזי 🙂 (האמת שבצחוק)
דבר שני, מה כוונתך לוקח את הבית ?
מעיף אותו מהשיר או משאיר רק אותו ?
וגם: מה הבינות מהשיר ?
משאיר רק אותו.
בסדר, אמיר,
ואני הייתי משאירה מהשיר שלך רק את ה"האי-האי" ומורידה האי אחד 🙂
אבל ברצינות:
הרגע שגרם לי לכתוב את השיר היה הגילוי שזה לא אורן, זו קאזוארינה,
רגע מכונן,
וכזו אני, קאזוארינה, אהבתי בגלל הצלילים.
אבל אולי אלו לא נחשבים שיקולים משוררייים
אהבתי, כולל הניקוד 🙂
תודה, אומי.
לא אני ניקדתי ..
אבל זה יקרה כשאחליט 🙂
רונית
הנה מנוקד שירך
מקווה שללא טעויות
כָּזוֹ אֲנִי
———————
עֵת רְאִיתִיו עָצַרְתִּי וּכְפוּפָה
מְרַגְּלוֹתָיו יָשַׁבְתִּי.
גּוּפִי מְחָטִים מְחָטִים,
סוּפַת כְּאֵב בַּעֲנָפַי.
כָּזוֹ אֲנִי.
הָרֹאשׁ הֵרַמְתִּי, וְנוֹכַחְתִּי :
זֶה לֹא אֹרֶן, זוֹ קָזוּאָרִינָה.
זֶה לֹא אֹרֶן, זוֹ קָזוּאָרִינָה !
הִנֵּה חָזַרְתִּי.
כָּזֶה חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה,
כָּזוֹ אֲנִי.
קָזוּאָרִינָה.
ריקי,
תודה על ההשקעה,
אבל: כָּזוּ חובה שיהיה עם שורוק !!
(זו כל הפואנטנה בשיר ולכן ניסיתי לנקד…)
חוצמזה, תודה שעשית לי ניקוד,
הוא נראה נכון, אבל אני לא יודעת לנקד …
🙂
רונית אהבתי את חדוות הגילוי, ההברקה הצלילית של כזו וקזוארינה.
ובכלל מתוך היכרות ארינה היא כזו באמת:)והנה ניקוד.
עֵת רְאִיתִיו עָצַרְתִּי וּכְפוּפָה
מַרְגְּלוֹתָיו יָשַׁבְתִּי.
גּוּפִי מְחָטִים מְחָטִים,
סוּפַת כְּאֵב בַּעֲנָפַי.
כָּזוּ אֲנִי.
הָרֹאשׁ הֵרַמְתִּי, וְנוֹכַחְתִּי :
זֶה לֹא אֹרֶן, זוּ קָזוּאָרִינָה.
זֶה לֹא אֹרֶן, זוּ קָזוּאָרִינָה !
הִנֵּה חָזַרְתִּי.
כָּזֶה חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה,
כָּזוּ אֲנִי.
קָזוּאָרִינָה.
מוישלה, תודה.
תגובה כָּזוּ אני אוהבת 🙂
ותודה על הניקוד.
לאחרונה התחלתי לרצות ללמוד. ..
ממש אהבתי, רונית. אני חושב שגם אני קזוארינה.