בננות - בלוגים / / סורו מני
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

סורו מני

 

 

 

  
(בעברית: קישטא!).

שמעתי היום במקרה בגלי צה"ל בשעה היפה ההיא של שירים עבריים ענתיקה אחר הצהריים.
ענתיקה זה אני.
תמיד אמרו לי שאני דומה קצת לגברת "אמה" – זו שמצויירת על משחת הכלים מפעם
עם הסרט על הראש וגם השוו אותי לגברת "עלמה"  ההיא על המסטיק מפעם.
(ולפני 10 שנים לאוליב של פופאי).

אבל לא – אני סתם ענתיקה, לא דומה לכלום 🙂

והלינק הזה בשל כמה סיבות, קודם תראו:
http://www.youtube.com/watch?v=b3gAovXlLfk

הסיבות:
1. אלכסנדר פן שלא היה כנראה מלאך גדול אבל היה יפיוף מעצבן וישב במקומות הנכונים
והרגיז את כל הנשים. וכתב דברים שדומים לנסיך זהוב שהכרתי מפעם.
(וגם קלט כבר אז שים זה ים ספינה זו ספינה והיום זה היום – כמעט בודהיסט).

2. להקת "צלילי העוד" שרק היום שמעתי עליה בפעם הראשונה – וגדלתי בישראל של שנות ה '70-80.

3. המבטא המקסים.

4. לזכר הערגונות של פעם.

 
הם שיבשו לא מעט את המילים, אבל השאירו "לוגים" דווקא.
"לעזאזל הכל! הן זה היום
סולטנית, מלצר ושני לוגים"

אז הם שרו "ליצנית צבועה ושני לוגים".

קצת מוזר שזה מה שעצבן אותו –
כמה כבר היו מעלים אז לוגריתמים ? ועוד על ספינה
ועוד איש של מילים כמותו ?

 

 

 

 

 

13 תגובות

  1. האים יש להתגעגע לעבר ולחשוב שהוא טוב מן העתיד. חידה שאינה פתורה.

    • רונית בר-לביא

      להיפך, אמיר (?)

      רע מן העתיד ורע מן ההווה,
      העבר ההוא הרע.

      אבל לפעמים יש אליו ערגונות… כמו אל כל דבר שמת.

      גם אל השורה הקודמת.

  2. פוסט מקסים ומרנין לב רוניתי לזכר הערגונות של פעם ולחיי הערגות של היום!!!! וקישטא קישטא קישטא צער ויגון
    להקת העוד עם רבעי הטונים שלה מגלגלת את פן באופן חינני ביותר\אהבתי

  3. אין מעבר ללוגריתמים!
    צלילי העוד נהדרים, חזי הכיר לי אותם.
    ואת במצב רוח מסקרן.

    • רונית בר-לביא

      לי יקרה !

      הכרת אותם ? איכשהו עד אתמול לא שמעתי עליהם אפילו ..

      צדקת לגמרי לגמרי לגבי המצברוח המסקרן, את קולטת אותי בשני תווים ממרחק אלפי מילין :))

      והנה את אוטוטו עוברת.
      אבל מניסיון, אחרי שאתם עוזבים רואים אתכם הרבה יותר :))

  4. סורו ממני – שיר שלא יסור חנו.
    דומה לעלמה במסטיק עלמה – גדול.
    הבעיה עם העבר שהוא עובר ואנחנו גם.

    • רונית בר-לביא

      הי איציק.

      תודה.

      מבחינתי הבעיה בעבר היא לא שהוא עובר, אלא שהוא היה. היום הרבה יותר טוב וגם מחר.

  5. גם אני סבתא'לה בהרבה מובנים, הזדהתי.

    • רונית בר-לביא

      הי גליה.

      ב"ענתיקה" אין הכוונה ל"סבתא" בכלל, אלא לאוהבת ענתיקה, אוהבת דברים של פעם.

      ותודה.

  6. הלו הלו רגע גברת
    תני כבוד לענתיקות
    שיש עליהן פאטינה של עתיקות 🙂

    א(נ)ה ועלמה – השמות הענתיקה האלה חזרו בגדול
    וחוץ מזה את מתוקה אמיתית !

    • רונית בר-לביא

      הי ריקי.

      את בעצמך – קודם כל את אמיתית ולא מתחזה שזה כבר כייף וגם את ריקי, שזה מכפיל את העניין.

      ענתיקה במובן של אוהבת דברים של פעם.
      אבל זה משולב עם היום, אין כאן בריחה.

      מחר אני עפה מכאן – סופסוף !!!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא