אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
מצטערת, זה מה שקורה.
ואין לי כוח וחשק הפעם להיות מצחיקה, שנונה, ספרותית, כלום.
לא בא לי לייפות. אפילו בפסיק.
אפילו להסביר אני לא בדיוק יכולה.
אני לא יכולה לפרט כי זה פוסט וציבורי,
אבל אומר כך:
אני מקבלת דברים שהם מעבר למידתי,
ולא יודעת יותר איך להתמודד איתם.
הכל כל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך קשה,
שאין לי יותר מוצא.
אני אפילו לא בדיכאון, אני איכשהו בסדר, רק כל פעם בוכה מחדש,
ובקול רם.
וכלום,
אבל ממש ממש כלום,
לא מסתדר.
כל יום בלאגן חדש.
רק ככה, שתדעו.
או שהדף יידע.
אוי רונית, אני ממש מקווה שישתפר בקרוב.
ולבכות קצת עוזר לווסת, לפחות.
משתפר, לי, תודה.
לא יודעת מה אבל עצוב לי בשבילך. תחזיקי מעמד .
הי רונית
קראתי גם על אביך – אני מקווה שהוא מרגיש יותר טוב.ולגבייך – מה יש לומר? אני מקווה שיהיה לך טוב.
מיכל ואומי יקרות, תודה.
תודה גם לחני ליבנה המתוקה ולריקי
ומירה שעדיין לא הזדמן לי להכיר.
אתן מקסימות.
כתבתי לך מירי, תודה.
רונית, מקווה שיסתדר בשבילך. כל מה שלא עכשיו.
תחזיקי מעמד, חזק חזק.
אני מקווה שבבקר הדברים יראו אחרת, ואם לא היה דכאון איך היינו יודעים כשטוב יותר? יום נעים וטוב לך,
רונית יקרה
ברור שאת יודעת איך להתמודד, הנה עשית זאת באופן כה כן
שיהיה לך אחלה יום !
חכמה גדולה לתת עצות, מנסיון אני יודעת שהעצות לא ממש עוזרות אבל… כשאני נרגעת קצת אני מנסה לראות מה יש לי, ולא את חצי הכוס הריקה ,אני מנסה להתבונן בחיי ולראות את הטוב ואת יד ההשגחה שהרימה אותי ממצבים קשים יותר בעבר ולהתנחם שיד זו תמשיך לתמוך גם בהווה ,כי אנחנו לא לבד ,ההתבוננות הזאת עוזרת, מניסיון, רונית ,וזה לא קשור לדת אלא לאמונה בסיבה ומסובב,אגב כולנו עכשיו עוברים התנסויות קשות מנשוא כדי להתבונן יותר טוב בחיינו ובעצם מהותנו ובסיבת קיומנו על האדמה הזאת , שיהיה לך קל התהליך
חנה,
אני גם מאמינה בדיוק בדברים שכתבת.
ויודעת שזו תקופה של מבחן עבור מאסות גדולות של אנשים.
האמונה שלי היא שהדרך לצאת לאט לאט מהסבך שכולנו נכנסנו אליו,
כל אחד בדרכו הוא,
היא הגדלת האהבה לעצמנו, וזו עבודת פרך,
לקיחת אחריות על עצמנו קודם כל, וזו המשימה הקשה ביותר,
ועשיית מעשים טובים ככל שזה מתאפשר באופן טבעי בלבד ומתוך כוחות,
אחרת משיגים ההיפך
(שנאה במקום אהבה).
מי את, ריקי ?
כל כך צדקת !!
רונית יקרה,
אני לא כותבת כאן לאחרונה וכמעט לא קוראת או מגיבה אבל רציתי לומר לך, שיעבור מהר ושיהיה טוב.
אסתי מתוקה, תודה.
למה את לא כותבת כאן לאחרונה באמת ?
גם אני לקחתי פסק זמן, אבל חזרתי.
בכל זאת יש בו משהו …. במקום
רונית יקרה: נדמה לך שאת איכשהו בסדר…טוב שקוראת לעזרה.
תעשי "ספירת מלאי" ובואי נגיד, אמנם אני לא מכירה אותך, שתמיד יכול להיות יותר גרוע.
המשיכי לקרא בקול, לצעוק ולבעוט. ארזי כוח , אכלי קוביית שוקולד. בסוף זה עובר.
כתבתי פעם ספר בשם "הפנקת" שמדבר על ימים כאלה.
תודה לוסי, נעים להכיר.
"נדמה לי שאני בסדר" ……
אני בסדר באופן יחסי למצבי ולמצב האנושות והחסה בשטחים :))
רונית יקרה. יש ימים שאינם מחייכים. אבל את כותבת וזה דבר אופטימי אדיר.
יקירה~ בישיבה הכרתי מישהו שבא ללמוד – לא היו לו ידיים. ולא היתה לו רגל. כך הוא נולד.הוא היה מברך את כל הסביבה שלו והם למדו ממנו פרופורציות.
יש לך נתונים מצויינים. לא לכל אחד יש נתונים מעבר לכושר הביטוי. יש לך רגישות. אולי קיצונית מידי. אבל בודאי כשרון ונוכחות. החיוך יגיע באופן מפתיע. תביטי במראה ותחשבי כמה פוטנציאל עצום אגור בך ולא ממשת אפילו אלפית ממנו. את מעולה [למרות שאת בקוטב אחר אבל אני מעריכך ומצפה לתגובתך הויטאלית…] אוהבים אותך – – –
תודה, יוסף.
אני ערה לנתונים שלי וכשזוכרת,
אומרת תודה.
קיבלתי מבחנים מאד מאד קשים בחיי
סביב המשפחה.
אני רגישה, לא חושבת שבאופן קיצוני.
אולי את המלה קיצוני אתה מייחס לדעות שלי כלפי כפייה דתית,
שהיא בעיני עניין קיצוני.
בכל מקרה, אני ערה גם למעולות שבך,
אבל לא אפסיק לומר את דעתי ולחפש איך כולנו יכולים לחיות כאן בשלום,
בלי כפייה וחשיכה (שקיימת בכל הצדדים ואפילו בכל האנשים).
אגב, אני חושבת שאתה רגיש באופן קיצוני ….
אז אולי יש כאן משהו.
השלכה, מה שלא יהיה.
דארלינג, את תעברי את זה, כמו תמיד, בזכות ההומור והשפיות שניחנת בהם. חיבוקים.
תודה מאמי,
עוברת את זה.
בזכות הרבה דברים,
בעיקר בזכות זה שהחלטתי לשמור על חיי
ולזוז קצת הצידה מהמטורפים.
וגם בזכות אהבה שיש בעולם,
אתם דוגמא אחת לכך.
רונית יקרה
רק עכשיו קראתי את הפוסט הזה.
לפעמים כל מה שצריך זה כמה דקות של שקט שמחזירות את כל הכוחות. בתקופות כאלה, אני מנצלת עד תום את הדקות הראשונות של ההשכמה, אז חום הגוף וטמפרטורת הלב ברמה נעימה ומתוקה. פשוט מתקרבת עוד קצת לעצמי לפני שיוצאת לעולם, גם אם הבעיה היא פנימית נפשית. תעשי לך עונג שבת. חשוב מאד. אני מדליקה נרות, מברכת, מודה, מבקשת. מניחה מפה לבנה. ממליצה. שיהיה רק טוב. הנוכחות שלך חשובה לי כאן. שבת שלום, מיכל