חרבותיהם לספלי אספרסו

זאת, אם אפשר בכלל להכלילם לכדי מאפיינים של קבוצה אחת, מה שקל הרבה יותר לעשות
עם קבוצה אמונית בה לכולם סגנון חיים ואמונה כביכול בדבר דומה.
(כביכול כי רק השם המפורש הוא מה שמאחד וכל השאר הוא מסגרת של אורח חיים וקיום מצוות
שנגזרים סביב האמונה באותו שם מפורש).

מדברים ששמעתי או דיברתי עם אנשים בסביבתי הקרובה או הרחוקה יותר בימים האחרונים,
קיבלתי בעיקר תחושה אחת די חזקה:
We couldn"t care less.

אשה אחת אף הגדילה לעשות היום ואמרה לי בתוקפנות: "היית בכלל בטקס של גשר המיתרים ?"
אמרתי לה שלא ושחברים שלי היו, והיא אמרה: "הטקס היה יפהפה !! ואת זה בתקשורת לא מראים",
"ואפשר לחשוב, את הבנות הרקדניות אפילו לא ראו, הן היו רחוקות על הגשר ….."

אכן מילים כדורבנות.

ר"ל, התקשורת-תשקורת הזאת והסילופים שלה, במקום לדבר על כמה הטקס היה יפהפה
והאורות מרצדים, והגשר זקוף עד כאב והנאומים מרגשים והלופוליאנסקים סמוקים,
במקום כל זה אתם מדברים לנו על רעלות-שמעלות.
תתביישו !!!

גרציה אחרת, דווקא אחת שנראית אינטיליגנטית, הוסיפה וליהגה שבעיר שבה כל כך הרבה
דתיים "צריך להתחשב" (משפט 2 בפופולאריות שלו אצל חילוניי-מחמד בעיר) ולא להציג
רקדניות חשופות.

סליחה, גברת, אמנם לא הייתי בטקס, אבל את תלבושות ה"לפני" של הרקדניות ראינו כולנו:
הרקדניות הולבשו בבגדים ארוכים לחלוטין ולבנים, בגדים שמשווים מראה כמעט לחלוטין
דתי, ובוודאי שצנוע,
נכון שזה עדיין נורא נורא מגרה את היצרים, כי הן בנות 13-16 ובגיל כזה רק לראות
אותן מקפיץ את ההורמונים,
אבל בכל זאת, בגדים ארוכים, בחום של 35 מעלות !!

אז חילוניי-המחמד של העיר, שהם קבוצה לא מבוטלת בכלל, מעדיפים כשמציגים בפניהם
את המצב, להשפיל עיניים.
הם נורא "סובלניים".
הם נורא לא בעד התלהטות ומלחמה ו"ליבוי שנאה" (משפט מס" 3 של הקבוצה הנ"ל בעיר),
ובכלל הם היו בהודו או הילדים שלהם ורק אהבה מביאה אהבה וגם נמסטה עלייך, אחות.

ככה עפעפו בפניי היום כ4 גרציות שישבו להן באיזה סטודיו פרטי ועסקו בענייני דיומא.
חרדים-שמרדים, עזיבה-שמזיבה, רעלות-יעלות-ניצנים-רקדניות, מה כל זה נוגע לנו ??
תני לשתות אספרסו בשקט,
מה יש לך את ומה אכפת לך.

אפשר לחשוב שהצבעת, הרי זה ידוע שכולנו רק צועקים אבל אף אחד לא הלך להצביע ברקת,
כי חילוניים זה עם לא מאוחד, כל אחד לעצמו, כל אחד לביתו, האגואיזם הרג אותנו,
והחרדים הם כוח מלוכד, אי אפשר להם,
כשהרב אומר, כולם עושים.
ואין עוררין.

אז מה אתן אומרות ?
ואין לכן בעיה שיקימו מקוואות ובתי כנסת בשכונה חילונית לחלוטין במקום בית ספר שאין לילדיכן ??

תראי, תשמעי,……
מגמגמות המאנפפות,
לא צריך להקצין ……

ואני אומרת עכשיו לכולכם בהקצנה לשונית:
סובלנות בתחת שלי !!!
לוקחים לנו את החופש והדמוקראטיה והעיר ועוד מעט את המדינה, ואנחנו מאנפפים.
באים אלינו עם חרבות ואנחנו לוגמים אספרסואים, מכוונים לעברנו חניתות ואנחנו מזמרים ורדים בגינתנו.

אני בכלל לא קוראת לצאת למלחמה, מה פתאם.
"יש חרדים שהם חבריי הטובים ביותר", כי כל אדם אצלי לגופו וכל מגבעת למותגה.

אני קוראת לאדם הלא-דתי או הדתי-ליברלי להתחיל לעמוד בראש מורם.
אתה בחרת להיות לא דתי, בדיוק כמו שהדתי בחר במודע או שלא, להיות דתי.
חלאס להתבייש וחלאס להיות סובלני איפה שלא צריך.

אין דבר תוקפני יותר מסובלנות-מוגזמת או מסובלנות מעושה שנובעת מעמדת
ה"משקיף מהאו"ם" של אדם שלא באמת חי כאן ומתערבב עם מה שקורה.

ולמי שזוכר להבדיל את תמונת הנערה משנות ה70" אי שם במלחמת וייטנאם, ילדת פרחים
שניגשה לאחד הלוחמים שחזרו מהקרב ותקפה אותו עם פרח בקנה.
פרח בקנה ללוחם שחזר כרגע מהקרב.
כמה אלים, כמה תוקפני, כמה מתחזה לאוהב-אדם ופרחים וחי וצומח-דומם.

כמה סמלי.