מה הקשר בין התאהבות לקוסמטיקה למען השן?

תמיד חשבתי שהקוסמטיקה הכי טובה  היא התאהבות.

אבל כל עוד אין התאהבות כנראה שכדאי להשתמש בקוסמטיקה הכי טובה.

לפני שבוע  דיווחתי כולי עוז עזוז צלצולים וגעיות על סדרת מוצרי קוסמטיקה חדשים שקבלתי בשם המדיף ניחוחות חו"ל:  ג'נפיק של לנקום. http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=15252&blogID=54

קבלתי את המוצרים על מנת שאשתמש בהם ולדווח על טיבם.

היה לי מצב רוח מרומם, כמו שאומרים, ולא חסכתי שבחים והתפעלויות. אחרי שקראתי מה שכתבתי אמרתי לעצמי: תשמעי גיברת עומר, זה ממש נשמע לא אמין. מה ז"א כבר למחרת השימוש הרגשת שינוי מרטיט לטובה?אבל ככה באמת הרגשתי, עניתי לעצמי בקול ענות חלושעס. האמת , כך הרגשתי. לכן לא לוקחת בחזרה את דברי.

עבר עלי שבוע לא משהו. קרו לי כל מיני דברים מבאסי טוסיק.

עבודה נחשקת שהייתי אמורה להתחיל – מוטלת בספק אדיר מימדים. גברבר שסיקרן אותי עד כדי התרגשות מלווה בחיוך אווילי , הפסיק לסקרן מהסיבה הפשוטה שהבנתי שאני לא ממש מסקרנת אותו.

אבל בראש הביאוסים עמד הריב שלי עם הילד שלי, שהוא כבר לא ילד בכלל, אלא גברבר גבוה מתחוכם ומשובח  בן שש עשרה וחצי, ותפקידי כעיר ואם בישראל לגביו מסתכם כמיותר בעליל. אני זוכרת מצוין איך הייתי עונה לאימא שלי כשהייתי בגילו , כשהייתה שואלת אותי לשלומי :" בסדר". בדיוק כמו שהוא עונה לי היום, וכולנו יודעים שתשובה זו פירושה : ממש לא בא לי לספר לך מה עובר עלי.

אסור לי כמובן לנשק, לחבק ולשאול שאלות.  הוא טוען שגם השאלה : מה שלומך" היא חדירה גסה לפרטיותו.

אבל

כשיצאתי החוצה  קבלתי להפתעתי  שוב ושוב מחמאות  על מראי החיצוני.

הרי לכם ציטטות נבחרות:

בחור על אופניים, בשנקין:" כוסית! כוסית! תעצרי רגע! תביאי טלפון , משהו!"

מישהי שאני מכירה,מבית הקפה ולא מאד מחבבת :" תגידי , עשית מתיחת פנים?"

מורה למשחק לשעבר : "מה שלומך"?

אני:  "מעולה , תודה" ( שיקרתי בסבבית)

מורה :" רואים! את נראת פנטסטי! ( המילה האחרונה מעידה על גילו של הנ"ל) .

מה שמוכיח, לפחות במקרה שלי, שמוצרי הקוסמטיקה המשובחת שקבלתי עושים את שלהם בשקט , בקפדנות וביסודיות בלי להתרגש כלל ממצב הרוח האפרפר קודרני דוקרני  שליווה אותי כל השבוע. 

כיוון שאיש אינו אשם בתחושת הלה- מרמור שתוקפת אותי מידי פעם, אני תמיד  מקפידה (וגם בשבוע הלא נחמד שהיה) לחייך חיוך אמיתי  וגדול לכל מי שאומר לי שלום. בזמן האחרון אני חושפת שיניים ללא בושה כי אני שומרת עליהן שיהיו נקיות, לבנות ואם אפשר, צמודות זו לזו (יש לי פחד אימתני מנסיגת חניכיים).

והיום, על הבוקר, אחרי שצחצחתי שיניים ומרחתי את הקרמים הנערצים החדשים, החלטתי על ניסיון של שיתוף פעולה בין הפנים לחוץ. עם תחילתו של שבוע חדש , אני מנקה את נפשי מלכלוכי באסה מיותרים  שהופכים מהר לאבנית על הלב  אם לא שמים לב. אין לי יכולת לפזר  שם עדיין פרפרי אופטימיות עליזים  ואמנם קצת ריק לי, אבל הריק יתמלא. התקלחתי , התאפרתי קצת ,הלכתי לשוק הכרמל וקניתי המון כלניות , שישמחו לי את העיניים.

עוד כמה ימים, כשממש יגיע האביב, כמו בכל שנה גם ארגיש מאוהבת, רק שכמו בכל שנה, לא יהיה לי מושג במי.  

 ולמי שמעוניינת 

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3853732,00.html