בננות - בלוגים / / וחושך על פני תהום (והדרת פני אישה)
הולכת על גחלת
  • נולי עומר

    כבת להורים שאינם ניצולי שואה גדלתי מהר מאד ובגיל שלוש עשרה הגעתי למימדים שלי היום. הבטתי על כל הבנים בכיתה מלמעלה ואמרו עלי שאני מתנשאת. זה מאד פגע בי וכדי לחזק את בטחוני העצמי הלכתי לברכה והחלטתי להשתזף על מנת להיות מולאטית . אם יוצאת דופן , אז לפחות אקזוטית.  התוצאה הייתה בזוקה תחת בבּוּני .  כמה שנים לא מאד מוצלחות עברו , נרשמתי לבית ספר למשחק  וכיוון שהפחדתי עד מוות את הבוחנים בקרן שרת עם  עיבוד משונה ל''מדאה'' קבלתי מלגה בהצטיינות. אך  לא החזקתי מעמד בתיאטרון הרפרטוארי יותר מרבע שעה. הפאתוס והדיקציה (כוללת היריקות) קצת הביכו אותי ולכן התחלתי להופיע  עם מי שהייתה אז חברה שלי- דבי -  בקטעים מצחיקים במסגרת הצמד "דבי ונולי".  אחרי כמה שנים מלבבות זה נגמר. כיוון שהנרב של הבטוי העצמי המשיך להציק לי - פניתי לאמנות וכתיבה. פרסמתי כמה שירים וסיפורים ב''מאזניים'' וב''גג'' ,  ספר ילדים  בשם  "הקוף שהתאהב בתרנגולת".( הוצאת ''כרמל''). ויחד עם יעל ישראל כתבתי  את רומן המיילים "יקירנט " שהתפרסם  בווינט מקוצר  וברשת - לאחר מכן - כולו. בשנה הבאה יראה אור ספר חדש משלי "מילון הפנויה המפוכחת "בהוצאת ה''קבוץ המאוחד''.  אני בעלת בלוג ברשימות  www.notes.co.il/nuli       

וחושך על פני תהום (והדרת פני אישה)

 
את המילה המקסימה "נקבה" אנו מכירים מכיתה ב', מספר בראשית. המילה נקבה באה, ילדים, מהמילה נקב. מהו נקב? חור.
מאז ועד עצם היום הזה, ישראל, ינואר 2012, המין הנשי מכונה  בעברית  "נקבה".  אי לכך ובהתאם לזאת, יהודיה יקרה החיה כאן ועכשיו, כשאת נאלצת לכתוב מהו מינך, את כותבת : אני נקב. נקבה.   חור. חורית.
כשהנקבה היהודיה גדלה ומתפתחת יפה היא מכונה בחילונית , ישראל ינואר 2012 –  "כוסית", מהמילה "כוס".  כן, כוס.
יש לו מקבילה  לגבר מפותח יפה  – היא המילה האינטליגנטית "כוסון", כי אנחנו פמיניסטים ומתקדמים.
 דוגמה לשיח עכשווי טיפוסי:
פיני – חלי את כוסית שחבל על הזמן אין דברים כאלה
חלי- פיני גם אתה כוסון שחבל על הזמן אין דברים כאלה
 
כשהכוסית והכוסון מתחתנים, ישראל, ינואר 2012 , הכוסית מכנה את בן זוגה "בעלי". כיוון שהיא הרכוש שלו והוא, מטבע הדברים, הבעלים של הרכוש.
 
והנה, ינואר 2012 , החברה החילונית מזועזעת קשות מתופעה שוביניסטית חשוכה בשם "הדרת נשים". זרועות רעל נשלחות מהחברה החרדית ולופתות את הנקבות באזיקי ביזוי והשפלה.
אסור לנקבה לתת קולה בשיר כי "קול באישה ערווה" . מה שקורה, שכאשר הנקבה פוצחת קולה בשיר,  החרד רואה מייד בעיני רוחו את כוסה. הוא מתגרה ויש לו קישוי, דבר המקשה עליו להתפלל לבורא עולם.  ואוי לה , לנקבה, אם תשב מקדימה ברכב ציבורי כי גופה טמא מעצם היותו גוף  נקבה.
 
חוששתני שהשוביניזם , שנאת נשים החשוכה חלחלה במשך דורות ושנים לתוך הציבור החילוני וההוכחה קיימת לא רק דרך השימוש היומיומי כלאחר יד במילים : "נקבה", "כוסית" ו"בעלי" אלא למשל , גם דרך הפרסומות המפגרות שאנו שומעים ברדיו כדוגמת :
" היא משגעת אותך, מטריפה אותך, היא צייתנית ומהירה –ג'אגואר החדשה " . (הקופי המזהיר : חשבתם בהתחלה שמדובר באישה, נכון? לא! מדובר במכונית). או בטלוויזיה, שלל פרסומות עם בחורות עירומות , זו פרסומת לסבון, זו פרסומת ליתושים, מה זה משנה, העיקר להראות גוף חשוף של נקבה. וגם בערוץ 8 , הערוץ  הנאור, האינטלקטואלי, מראים פרומו של בחורה חשופת דדיים, הם מטושטשים אמנם , כדי לתת לה כבוד, והיא אומרת משהו כדוגמת:" לאן צריך להגיע בשביל להגיע " יענו הפוך על הפוך, יענו יש כאן קריצה. גיחי.
התוצאה- אותו דבר. ויש עוד מיליון ואחת דוגמאות.
 
לכן נכון לרכוב עכשיו על הגל העכור המביש השחור מלא הביוב ורעל המכונה "הדרת נשים" ולעשות בדק בית אצלנו, החברה החילונית.
 להוקיע את המילים השוביניסטיות "נקבה, כוסית , בעלי" (אין לי ספק שיש עוד למכביר) ולהמציא להן שם חדש, מכבד.
לדכא בריש גלי כל גילוי של גזענות כלפי נשים.
להשקיע כספים בקמפיינים גדולים וחזקים.
לחוקק חוקים ברורים חד משמעיים. לתת עונשים חמורים.
כדי שקול הצעקה נגד הדרת נשים לא יהיה רק קול.
שנשלח גם אנחנו זרועות לתוך החברה וששלנו יהיו זרועות בריאות, נאורות, טובות ומיטיבות .
שנעשה שינוי.   כי הגיע הזמן.     
 
 
 
 

3 תגובות

  1. כמה פשוט – ככה נכון !
    מילים הן ההיסטוריה שלנו והמציאות בה דעותינו משתקפות .

  2. אני איתך נולי בכל אשר כתבת
    עד שיהיה השם המתאים אני מציע תמיד לקרוא לאיש שותף או אישי
    טוב
    הרי ברור שגזענות מתחילה מהתא הקטן לגדול
    יש הרבה מה לעשות כדי לשנות וככל שנחל מוקדם יותר
    יעלה הסיכויי שלנו לשרוד בארץ הזו

  3. יפה כתבת, כשהבדק יהייה משותף, יש סיכוי לשותפות אמת.

    שבוע טוב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לנולי עומר