מחוץ ל"אופיצי גלרי" היו
פסלים של בוטרו. נשים
שמנות מנמיכות גברים
שמנים מקרוב ומרחוק ואפילו
סוס שמנמוך כמעט דרך לי על הרגל.
בזמן הזה ליקקתי ג"לטי
ואתה מירקת את הוונוס בעיניים
נפרדות.
גילויים של השמש הפשיטו
גרביים מיושבי הספסל האיטלקי.
אני הזעתי ת"נשמה דרך
הרגליים
אבל התעקשתי לסיים את ה"ריבת
חלב" וה"תות" ולהצטער שלא
לקחתי סתם וניל
רגיל
בזמן הזה נתקלת ב"מדוזה"
וקנית לי וורדים מדממים שלא אחשוד
בפגישתכם המכוונת על מגש
בינתיים
הגלידה נמסה ונזלה
מבעד לחור של הגביע
והתור מחוץ לאופיצי
נהיה מפה ועד להודעה
חדשה. גם אם
רציתי לפצח את הרגע
אליך בדהרה שלא מן העולם הזה
לא יכולתי –
(לזה אתה לא תאמין ,אבל)
השמנים ממתכת ליקקו אותי ומירקו
יחד אתך מרצפות. אתה בפנים
והם בחוץ ואני ישראלית
תקועה (לא יכולה לזוז) עם
אסוציאציות של קריעת ים סוף.
ה"אופיצי גלרי" סגור עכשיו
אתה
כבר בדרך לרומא –
אני על ספסל
אתה ברכבת
מחשבותינו נפגשות בהרהור
על
הקטקומבות.
הבלוג של anat בת 29 כותבת, מביימת , שותה קפה שחור עם שני גרגרי הל ומשתדלת לצפות בזריחות
השילוב של הנוף בחוץ עם התחושות הפנימיות. כתוב יפה