בננות - בלוגים / / קטעים. פוגת ילדות מתוך הספר "שעת הסדקים".
דיתה בת - אדם
  • יהודית דריגס

    חיה בתל-אביב. אמא לשלושה. לאחרונה גם סבתא. כותבת. לומדת צ'יקונג. קוראת שירה. הרבה. מתרגשת. מתרגמת גם. ספרים– לילדים : "דברים שאומרים לים". הוצאת - ספרית פועלים. שירה : "שעת הסדקים". הוצאת – כרמל. התפרסמו שירים ב"שבו", "הליקון" ועוד. בוגרת כתת שירה הליקון, 2007. למדתי ספרות אנגלית וצרפתית, באוניברסיטה העברית. טיפול באומנות במדרשה. נסעתי לפריס. גרתי. חזרתי. למדתי, שוב נסעתי ושוב חזרתי. עברו שנים. עדיין משחקת 5 אבנים. אוהבת וחיה קולנוע (עבדתי פעם בסינמטק). פליני נערץ עלי. למשל מרגישה שכביריה, מ"לילות כביריה", היא האחות שלא היתה לי. המוסיקה של נינו רוטה ב "8 וחצי" , כשהם רוקדים במעגל בסוף הסרט? זורמת לי בדם. הרבה שנים מלווה אותי שולחן כבד עשוי שייש, עליו אני מונחת וכותבת. כשאדית פיאף שרה: "Non, je ne regrette rien ,,, " אני לגמרי מסכימה אתה

קטעים. פוגת ילדות מתוך הספר "שעת הסדקים".

13.

מִבַּעַד לָעֵינַיִם צְחוֹק מְאֻלָּף מִתְפָּרֵץ.

אָנוּ נְתִינֵי הַמִּטְבָּחוֹן הָאִלֵּם הַזֶּה

וְכָאן הַמָּדוֹר לְחִפּוּשׂ קְרוֹבִים –

עַל הַחַיִּים וְעַל הַמָּוֶת

נִקְפֹּץ־רֹאשׁ יָשָׁר לְתוֹךְ אֶפְשָׁרוּיוֹת הַחַיִּים.

 

14.

מִלְחָמָה.

הוֹרִים לְבוּשִׁים בְּשִׁרְיוֹן עֲבָרָם

מִתְפּוֹצְצִים מֵרִגְשׁוֹת אָשָׁם.

יְלָדִים – נִצּוֹלִים.

צְחוֹק פּוֹרֵץ מִבַּעַד לָעֵינַיִם. כּוֹאֵב.

עִם טְרוּמְפֶּלְדּוֹר לְצִדֵּנוּ נַעֲשֶׂה גַּם חִקּוּיִים, שְׁשש בְּלַחַשׁ…

שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ הַמִּתְאַבְּלִים.

בֵּין הָעֻבְדּוֹת יֵשׁ לְחִישָׁה שֶׁמַּרְדִּימָה אוֹתִי.

קטעים מפוגת ילדות, מתוך הספר  "שעת הסדקים".

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

תגובה אחת

  1. בפוגה הזאת שומעים את ההורים, הילדים , הרדיו ובעיקר את האלם.

    קטעים שנתקעים בגרון ובזכרון !

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליהודית דריגס